מאגר סיפורי מורשת

אבי, צבי הירש, נולד בפולין בשנת 1919. בהיותו בגיל 16, חבר לתנועת נוער ציונית, מתוך אידאולוגיה ורצון לבנות את הארץ "עשה עלייה" לארץ ישראל עם קבוצת נוער יהודי ציוני.

פרעות מלחמת העולם השנייה רק התחילו וההתנכלויות ליהודים החלו והפוגרומים החלו ברחובות. אמו של אבי (גילה, סבתא שלי) דיברה אל ליבו ושכנעה אותו לעזוב את משפחתו האהובה ולעלות לארץ ישראל.

אבי, צבי, הגיע לארץ וחבר לתנועת הנוער- להכשרה- תנועה לבנייה ויישוב ארץ ישראל, ייבש ביצות ובנה צריפים לעולים שיגיעו.

כל אותה עת, במשך שנים, התכתב עם אמו גילה, כשבכל המכתבים אליה הוא מנסה לשכנעה ולדבר אל ליבה לעלות ארצה, יחד עם אביו, משה וכל משפחתו. אך, בפולין היו לאבי שתי אחיות נשואות עם ילדים וגם אח צעיר בשם נתן ואמו גילה לא הייתה מוכנה לעזוב אותם, מה גם שלא היה להם אישור לעלות לארץ.

לימים, אבי התחתן עם אמי, ברכה. את המכתבים עם אמו שמר אבי בתוך קופסא מיוחדת בצבע בורדו עם מעטפת נייר צבעוני. כשאבי צבי סיפר לי על תכולת הקופסא המיוחדת, עיניו תמיד דמעו, כשזיכרון אמו היקרה עולה בראשו. לאף אחד ממשפחתי אחיותיי ואמי אסור היה לפתוח את הארון שבו הייתה מונחת קופסאת המכתבים. מדי פעם, ראיתי אותו פותח את הארון, קורא את המכתבים ומזיל דמעה.

לאחר מותו של אבי, צילמנו את כל המכתבים והעברנו את הקופסא, כשהמכתבים בתוכה, ליד ושם, שם הם נמצאים עד היום.

הזוית האישית

סבתא גילה: לשתף את נכדתי בשורשיי, לספר לה על סבא רבא שלה… כמו כן, התכנית העשירה אותי בשפע של סיפורים על תולדות ארץ ישראל, בזוית אישית של המשתתפים בה, חיברה וגיבשה אותי לנוכחים בתכנית.

לי: אני מאד נהניתי לשמוע את הסיפורים המעניינים ושמחתי שהתאפשר לי לקבל עוד מידע על שורשי משפחתי ושהוקצה לי עוד זמן להיות עם סבתי וסבי.