מאגר סיפורי מורשת

לסבתא שלי קוראים אסתר פליאנה (אליעזר). סבתא נולדה בתאריך 3.11.1953 בישראל להוריה שרה ורחמים אליעזר ז"ל.

הוריה עלו לארץ בגיל צעיר מאוד, הכירו והתחתנו פה. מיד לאחר הנישואים נכנסה אמא של סבתא להריון ונולד אחיה ברוך, אחריו נולדה סבתא ולבסוף שבתאי.

כשהייתה סבתא בת 5 אמא שלה החליטה מבלי להתייעץ עם אביה לקנות אדמה בעיר רחובות שעליה נבנה בית ילדותה. בהתחלה התחילו עם חדר אחד בלבד שלושה ילדים, הורים וסבתא שחיה איתם. לאט לאט התחילו ההורים של סבתא לחסוך כסף ולהרחיב את הבית. לבסוף היו שלושה חדרים. סבתא ישנה בסלון משום שהייתה בת יחידה אחות לשני בנים. לבית הייתה חצר גדולה מאוד בגודל של חצי דונם. כמובן, שבשכונה חיו המון יהודים. (הבית נמכר נכון להיום).

בילדותה דיברה סבתא עברית, אמא ואבא שלה דיברו בינהם ספרדית לאדינו והילדים לא הבינו (אבא בולגרי ואמא תורכיה). סבתא מספרת על זיכרונות ילדותה שהם היו עושים ממולאים (קישואים, עלי גפן, כרוב ממולא ועוד) ופשטידות עם חצילים, אורז ובשר. בילדותה, הייתה משחקת סבתא במשחקים של פעם: קפיצה בחבל, קלאס, מחבואים, 5 אבנים, תופסת ועוד…

כאמור, סבתא נולדה בשנת 1953 לכן השתתפה בכל מלחמות ישראל החל משנה זו. מלחמת סיני, מלחמת לבנון, מלחמת יום כיפורים, מלחמת ההתשה, מלחמת עופרת יצוקה, צוק איתן. מסיפוריה של סבתא, המלחמה שהיא הכי זוכרת היא מלחמת ששת הימים. סבתא הייתה בת 14. במלחמה הזאת זרקו על ישראל מרגמות. בחצר ביתם חפרו בור גדול. כל פעם היו אזעקות וכולם היו צריכים להיכנס לבור היו מודיעים גם ברמקולים ברחבי העיר. הבור היה בור שכונתי והיו יושבים בו בצפיפות. מסביב לבור שמו שקי חול, היו מאחסנים בבורות קופסאות שימורים ושתייה, שבתאי היה בן 7 בלבד וסבתא כאחות בכורה שמרה עליו מכל משמר. אמא שלה לא הייתה ישנה בלילות אנשי הג"א היו אומרים לה להיכנס והיא הייתה מסרבת. גייסו את אבא שלה לצבא בזמן המלחמה ונורא דאגו לו כולם.

סיפור חתונה

כשסבתא הכירה את סבא היא הייתה בת 18 וחצי, סבא היה בן 21. הם הכירו ברחובות, עיר הולדתה של סבתא. סבא היה קריית גתי שבא לבקר את דודה שלו ברחובות, הדודה הייתה שכנה של סבתא וכך הכירו זה את זו. סבא התאהב בסבתא ממבט ראשון!!!

יום אחד הוא עזר אומץ ושאל את סבתא אם אפשר לצאת איתה להכיר אותה לעומק. הדייט הראשון שלהם היה סרט שחור לבן, סבא היה מכור לסרטים, הוא עבד בקולנוע. לאחר שלושה חודשים של היכרות סבא ביקש את ידה של סבתא מההורים שלה והם כמובן הסכימו. בשנת 1973 הם התחתנו, סבתא הייתה בת 19 וסבא בן 21. החתונה התקיימה בבית הכנסת הגדול בתל אביב, הם בחרו שלא להתחתן באולם אירועים משום שהעדיפו לשמור את הכסף לדברים חשובים יותר (ריהוט, בית וכו'…).

 סבתא היפה ביום החתונה

מיד לאחר החתונה נכנסה סבתא להריון ראשון ומיד התחילה מלחמת יום כיפור, הגיעו אנשי מילואים לגייס את סבא. וסבתא נשארה אצל הוריה. לאחר כמה חודשים חזר סבא מהמלחמה והם התאחדו שוב וחיו באושר ועושר בעיר קריית גת. בהמשך נולדו להם ארבעה ילדים: ליזי, שרית (אמא שלי), משה ורמי.

בשנת 2004 נפטר סבא שלי, רפאל פליאנה ז"ל.

לסבתא יש כיום 10 נכדים: בר, לירון, גל, ליאל, דניאל, רפאל, רז (אני), עילאי, אליה וליאב. כולנו אוהבים את סבתא מאוד מאוד ומאחלים לה אריכות ימים.

הזוית האישית

רז: האפשרות להיות ביחד עם סבתא גרמה לי לחכות לימי ראשון בהם התקיימו מפגשי הקשר הרב דורי. בכל מפגש למדתי משהו חדש על סבתא.

אסתר: נהנתי בחברת הקבוצה, שהשתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ולבלות זמן איכות עם רז הנכד היקר.