מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורה של עדנה סימן (ציטרון)

ליאונה וסבתא עדנה
משפחתי - אני עם אחיי והוריי
סיפורה של עדנה מילדותה דרך הקמת משפחתה

שמי עדנה, מקור המילה בספר בראשית. אינני קרויה על שם מישהו מבני משפחתי. כינוי החיבה בבית המשפחה היה 'עדני'. שם נעוריי הוא ציטרון. יתכן שמקור השם בשם 'לימונן', שהיה שם משפחה של משפחת אנוסים בפורטוגל. כשהמשפחה נדדה למרכז אירופה השם השתנה לציטרון. נולדתי בארץ (בפלסטינה) בשנת 1944, ביום העשירי בחודש מרץ. יום ההולדת שלי נחוג בחוג המשפחה בארוחה חגיגית או בפיקניק וטיול.

אני הבכורה במשפחתי הגרעינית. כאחות בכורה הייתי תמיד מודעת לתפקיד שיש לי במשפחה. שני אחיי הצעירים ראו בי דמות בוגרת ואחראית והוריי סמכו עלי בהתנהלות היום יומית. אחיי הם כיום בעלי משפחות משלהם. האחד הוא פסיכולוג והשני איש תאטרון, פרופסור באוניברסיטת חיפה.

ילדותי מאופיינת במעברים רבים: מהקיבוץ לתל אביב ומשם לפראג, אחר כך לגבעתיים ואז לחיפה. אירוע שזכור לי הוא הפעם הראשונה שראיתי שלג. זה היה בפראג כשהייתי בת 5: פי נפער ועיני נפקחו לרווחה לקלוט את הפתיתים הלבנים שירדו עלי מהשמיים.

כשנולדתי, בקיבוץ, הוריי גרו באוהל ואני יחד עם שאר התינוקות גרנו בצריף שהיה 'בית הילדים'. כשהייתי כבת שנה הגיעו לארץ מהמחנות באירופה קרובי משפחה: אם ובנה הצעיר. הם סיפרו שהיו בגטו יחד עם סבתי מצד אבי. סבתי מתה מטיפוס בגטו, ולפני מותה נתנה לקרובת המשפחה שלנו שרשרת אלמוגים. היא ביקשה מהאישה, הילדה שמה, למסור את המחרוזת לאבי – ואמנם כך עשתה. אבי נתן לי את המחרוזת ואני שמרתי עליה שנים רבות באהבה ובהערכה מהולים בעצב.

הכרתי את סבא של ליאונה בזמן שירותי בצבא, אולם היחסים הקרובים בנינו התפתחו בשלב הרבה יותר מאוחר. התחתנו בשנת 1971 כשהייתי כמעט בת 28. החתונה הייתה במשרד הרבנות בחיפה ואחרי הטקס הייתה קבלת פנים בבית הוריי (אנחנו גרים באותו בית עד היום). יש לנו שש תמונות מהחתונה, לא התקיימה מסיבת טרום חתונה.

בתי הבכורה נולדה בשנת 1972. בתי השנייה נולדה בשנת 1975 ובני הצעיר נולד בשנת 1982.

הזוית האישית

הנכדה ליאונה: נהניתי מאד לשמוע את סיפור החיים של סבתא ולבלות איתה זמן שלי ושלה מיוחד ביחד.

מילון

סרטיפיקאט
אישור עלייה לארץ

אנוסים
האנוסים היו יהודים שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת, לרוב באירופה ולרוב את דת הנצרות. המושג נפוץ ביותר בשל היקף המרת הדת הכפויה בה חויבו היהודים בעיקר לקבל עליהם את הדת הנוצרית-קתולית בתקופת ימי הביניים, בפרט בספרד ובפורטוגל, אך גם בארצות אחרות. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”כאחות בכורה הייתי תמיד מודעת לתפקיד שיש לי במשפחה“

הקשר הרב דורי