מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורה של סבתי רבקה על גמנסיה העברית בתל אביב

אני וסבתא במפגש בביה"ס
סבתי (מימין), אחיה ואחותה,
הגמנסיה העברית - בית הספר החל לפעול במקומו החדש ב-1958

סבתי רבקה טרייסמן מספרת: 
"נולדתי בברזיל בעיר סאו פאולו בשנת 1945. הבית היה חילוני וחיינו בו 5 נפשות. היו לי אח ואחות ואני הייתי הקטנה ביותר. לאחי הגדול קוראים צבי ולאחותי מרסיה. בברזיל  למדנו בבית ספר יהודי שנקרא בית חינוך.
 
בשנת 1955 עלינו לארץ והורי עברו לגור בתל אביב ואנחנו האחים עברנו לגור בקיבוץ משמר השרון ושם אימצה אותנו משפחה. כעבור שנתיים חזרנו להורים ועברנו לגור בסביון. אנחנו היינו המשפחה ה – 13 שעברה לגור במקום. אחרי המעבר לסביון למדתי בגמנסיה הרצליה היינו מגיעים לבית הספר במשאית. בעגלת המשאית היו ספסלים ארוכים עליהם ישבנו. בגמנסיה למדתי במגמה ההומאנית והמקצועות האהובים עליי היו: לשון ואנגלית. אמי הייתה מנהלת חשבונות  ולאבי הייתה חנות רהיטים.
 
עלייתי לארץ
משפחתי עלתה לארץ בשנת 1955. הפלגנו באוניה קדימה מברזיל לאיטליה ומשם לחיפה. ההפלגה היתה מאוד נעימה ומבחינתי מלאת הרפתקאות. על האנייה היה צוות צילום שעשה סרט על האנייה החדשה שעליה הפלגנו והם בחרו אותי ואת אחי כגיבורים של הסרט. היה עלינו לחפש מטמון שהוטמן באנייה ולשם כך היינו צריכים להסתובב בכל מקום באנייה. תוך כדי חיפוש הגענו למחלקות השונות, לחדרים, למטבח הגדול, לחדר האוכל, לחדר המכונות בבטן האנייה, לסיפונים, לחדר הקפטן וחדר הבקרה. דרך החיפושים במאי הסרט היה יכול לצלם ולהראות את כל האנייה. זאת היתה חוויה!
 
זכורה לי עוד חוויה מההפלגה בדרך לארץ, כשעברנו את קו המשווה נערך קרנבל עם תחפושות ומוזיקה וכולם שתו ונהנו ואנחנו הילדים גם.
 
תמונה 1
 
הצעידה לבניין החדש של הגימנסיה העברית 
בהיותי בכיתה ז' הגימנסיה שהייתה בית הספר בו למדתי עברה למקומה החדש. הייתה התרגשות רבה בין התלמידים. המורים החליטו שכולנו נצעד בתהלוכה חגיגית מהבניין הישן אל החדש. ביום בו הייתה התהלוכה התארגנו (כל התלמידים) בחצר הגימנסיה ויצאנו לרחוב אחד העם בדרך צפונה. בראש התהלוכה היו דגלי הגימנסיה, דגלי תל אביב ודגלי המדינה. מאחורי הדגלים צעדה תזמורת מכבי האש של תל אביב ואחריהם מורי ותלמידי הגימנסיה.
 
אנו תלמידי הכיתה הנמוכה ביותר צועדים ראשוניים. אני זוכרת שמאוד התרגשתי מחווית הצעידה לאורך שדרות רוטשילד, שדרות חן ואבן גבירול עד לעלייה בז'בוטינסקי לבניין החדש שהיה מקושט בדגלים. באותה השנה רק כיתה ז' וכיתה ח' התחילו ללמוד בבניין החדש ושאר הכיתות הצטרפו בשנה אחר כך. לאחר פינוי הבניין הישן הוא נהרס ובמקומו בנו את מגדל שלום מאיר הקרוי על שמו של אביו של אחד מתלמידי הגימנסיה – מרדכי מאיר.
 
העשרה
סאו פאולו: "סאוּ פאוּלוּ (בפורטוגזית: s?o paulo) היא העיר הגדולה בברזיל והמאוכלסת ביותר ביבשות אמריקה, עם כ-11 מיליון תושבים. העיר היא בירת מדינת סאו פאולו, והיא המרכז הפיננסי, העסקי והתעשייתי החשוב ביותר באמריקה הלטינית".
 
קו המשווה: "קַו־הַמַשְווה הוא הקו הדמיוני המקיף את כדור הארץ באמצע הדרך בין הקוטב הצפוני לקוטב הדרומי. באופן דומה מוגדר קו המשווה של כוכבי הלכת ושל כוכבים אחרים".
 
הגימנסיה העברית "הרצליה": "הגימנסיה העברית "הרצליה" (גע"ה) שבתל אביב היא אחת מממוסדות החינוך המפורסמים בישראל…. בשל ריבוי מספר התלמידים ומצבו הרעוע של הבניין המקורי, הוחלט להעביר את בית הספר למעונו החדש ברחוב ז'בוטינסקי. בית הספר החל לפעול במקומו החדש ב-1958, והריסת המבנה הישן החלה בחודש יולי שנת 1959 כדי לפנות מקום למגדל שלום, שחלקו הראשון נחנך ב-1962". ויקיפדיה 
תשע"ו

מילון

סאו פולו
סאוּ פאוּלוּ (בפורטוגזית: s?o paulo) היא העיר הגדולה בברזיל והמאוכלסת ביותר ביבשות אמריקה, עם כ-11 מיליון תושבים. העיר היא בירת מדינת סאו פאולו, והיא המרכז הפיננסי, העסקי והתעשייתי החשוב ביותר באמריקה הלטינית.

קו המשווה
קַו־הַמַשְווה הוא הקו הדמיוני המקיף את כדור הארץ באמצע הדרך בין הקוטב הצפוני לקוטב הדרומי. באופן דומה מוגדר קו המשווה של כוכבי הלכת ושל כוכבים אחרים.

הגמנסיה העברית
הגימנסיה העברית "הרצליה" (גע"ה) שבתל אביב היא אחת מממוסדות החינוך המפורסמים בישראל...בשל ריבוי מספר התלמידים ומצבו הרעוע של הבניין המקורי, הוחלט להעביר את בית הספר למעונו החדש ברחוב ז'בוטינסקי. בית הספר החל לפעול במקומו החדש ב-1958, והריסת המבנה הישן החלה בחודש יולי שנת 1959 כדי לפנות מקום למגדל שלום, שחלקו הראשון נחנך ב-1962.

ציטוטים

”הפלגנו באוניה קדימה מברזיל לאיטליה ומשם לחיפה. ההפלגה היתה מאוד נעימה ומבחינתי מלאת הרפתקאות.“

הקשר הרב דורי