מאגר סיפורי מורשת

סבתי זהבה (שושני) נחמן נולדה בשנת 1945 לפני קום המדינה בבית חולים הר הצופים. את ילדותה בילתה סבתי בירושלים בשכונת רוממה. זו היתה שכונה של ערבים שברחו במלחמת השחרור.

לאחר שחרורה מהצבא הייתה סבתי עוזרת לסמנכ"ל הכספים במוזיאון ישראל.  כאשר טדי  קולק ניבחר לראש עירית ירושלים הוא הזמין אותה להיות למזכירתו האישית. סבתא נענתה לבקשתו ושימשה כמזכירתו האישית כשנה. לאחר כשנה נאלצה לעזוב את מקום עבודתה, כי העתיקו מגוריהם לרחובות בעקבות עבודתו של סבא יהודה שהיה בין מקימי "מכשירי רחובות" ליד מכון ויצמן, שליימים נרכש על ידי "אל- אופ". סבא רבא יעקב עלה לארץ בגיל 3 חודשים.

אמו ששמה כשם סבתי היה זהבה. היא  הייתה מורה לעברית באיראן (בעיר שושן בפרס) ואביו סוחר שטיחים עשיר.

מסע העלייה היה ארוך קשה…….וארך כ-3 שנים.

סבתי זהבה הכירה את סבי  יהודה במסיבה. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. אהבה שנמשכת כבר 55 שנה. בפברואר 2017 חגגנו להם 51 שנות נישואין.

ילדותה בירושלים

סבתי זהבה גדלה בירושלים של פעם. בבית סבתה לינדה  לא היו מים זורמים. מי השתייה נאגרו בכד חרס עם חיתול מעליו שלא יהיו זבובים. היה מוכר מים שעבר בין הבתים ומכר פחי מים לשתייה ואת המים לשימוש יום יומי היו שואבים מהבאר בחצר הבית. המים   נאגרו בבאר ממי הגשמים. המצרכים נרכשו בכל יום מאחר ולא היה מקרר. המטבח והשירותים היו בחצר מחוץ לבית. הבישול היה בפתיליות ובפרימוסים. כאשר מזג האוויר היה גשום והיה קושי להגיע למטבח, העבירו את הפתיליות ובישלו בחדר המגורים.

הורי סבתי

סבתא רבא של סבתי לינדה (משפחת כהן) עלתה לארץ ישראל בצעירותה מיוון וסבא אברהם רבא עלה מיוגוסלביה. הם הכירו בארץ והתחתנו.

סבתא רבא מצד אביה של סבתי זהבה (שושני) עלו לארץ ישראל מפרס. הסבא רבא בן שלום  היה סוחר שטיחים עשיר אך ציוני והסבתא הייתה מורה לעברית. למרות שמצבם הכלכלי היה מצוין החליטו לעלות לארץ ולהשאיר את כל רכושם. הרכוש היחיד שלקחו היה שטיחים ותכשיטים. הדרך הייתה  ארוכה, קשה ומסובכת. הם נסעו בעגלות עם חמשת ילדיהם, ואח"כ בספינה. בעת המסע באוקיאנוס ההודי הייתה סערה קשה בה מתו רבים מנוסעי הספינה. בדרך סבלו טלטלות רבות ואיבדו ילד שנפטר במסע.  כמו כן במסע הארוך נשדדו כמה פעמים  וכל רכושם נלקח מהם.  סבא רבא יעקב נולד בדרך לארץ ישראל  והגיע לארץ בגיל 3 חודשים.

יעקב המשיך את דרך הוריו בציונות והיה אחד ממפקדי המחתרת אצ"ל במחתרת היה  לו.

בעת המסע באוקיאנוס ההודי הייתה סערה קשה בה מתו רבים מנוסעי הספינה. בדרך סבלו טלטלות רבות ואיבדו ילד שנפטר במסע.  כמו כן במסע הארוך נשדדו כמה פעמים  וכל רכושם נלקח מהם.

סבא רבא יעקב נולד בדרך לארץ ישראל  והגיע לארץ בגיל 3 חודשים.

יעקב המשיך את דרך הוריו בציונות והיה אחד ממפקדי המחתרת אצ"ל במחתרת היה לו "שם כינוי" כדי שלא יזהו אותו. יעקב   נלחם בשלטון הבריטי. בחצר ביתו היה "סליק" נשק. אחיו היו מעבירים הודעות ונשק לחבריו במחתרת. מאחר והיו הלשנות של אנשי מחתרת ה"לח"י" יעקב ופלורה נתפסו ע"י הבריטים. סבתא רבא פלורה שוחררה לאחר כמה חודשים כי הייתה בהריון של סבתי זהבה, יעקב היה אסור בכלא ב"לטרון" במשך כ- 3 שנים בהם לא ראה את בתו זהבה.

סבי יהודה דור 7 בארץ מצד האבא משה נחמן . הוריו עלו לארץ וחיו בעיר העתיקה ברובע היהודי. כאשר משה מונטפיורי בנה את זיכרון משה, הם עברו לגור מחוץ לחומות ירושלים. סבא רבה משה היה קבלן מהחלוצים שבנה את שכונת יפה נוף – בית הכרם (ליד הר הרצל) סבי יהודה נולד בשנת 1941 גדל בירושלים במשפחה עם 12 ילדים. תחילה היה גר בשכונת זיכרון טוביה ולאחר מלחמת השחרור עברו למרכז ירושלים.

לימודיו בבית ספר עממי היו ב"תחכמוני" לבנים בלבד, ביה"ס שלימד ערכים וכן לימד מסורת.

לאחר מכן למד בבית ספר לבנים "ברנדיס" שהוקם ע"י ארגון נשות הדסה – מקצועי והתמחה בתחום האופטיקה. בבית ספר זה הכינו את התלמידים ללימודים וכן לעבודה.  במשך השבוע היו לומדים ועובדים במקצועות המכניקה דפוס ועוד. את השרות הצבאי שירת  בבסיס תל נוף באת שירותו קיבל את אות לחיל המצטיין מנשיא המדינה.

לאחר שסיים את שירותו  בצה"ל עבד כמורה בבית הספר "ברדיס" בו למד.

.