מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא יהודית שלי

אני והסבתא ברגע של נחת
סבתא בת 15
מטר רוזנר מספרת את סיפורה של סבתא יהודית

סיפורה של סבתא שלי

לכבוד יום הולדת שתיים עשרה שלי ההורים שלי לקחו את כל המשפחה. כלומר אותי ואת שני האחים שלי לביקור משפחתי באנגליה. נסענו באוניה כי אז לא כל כך היו טסים במטוסים. שטנו באנייה שנקראה ירושלים.

זאת הייתה אוניית נוסעים גדולה שהתחלנו בחיפה הייתה לנו עגינה אחת בנפולי באיטליה. ואחר כך הגענו למרסיי בצרפת, ממרסיי נסענו ברכבת עד לפריז, בפריז היה לנו כמה שעות אז הלכנו להסתובב ולטייל. עלינו על שער הניצחון, וטיילנו עוד קצת ואחר כך עלינו על עוד רכבת שנסעה לקאלה. בקאלה עלינו על ספינה ששטה עד לדובר ומשם שוב עלינו על רכבת ללונדון.

הים היה סוער מאוד כשעלינו על הספינה, והספינה התנדנדה כמו שיכורה, והמון אנשים הקיאו והקיאו והיה מאוד לא נעים, אני לא הקאתי אני רק הסתכלתי על אחרים. והייתה גברת אחת שפתחה את התיק שלה והקיאה לתוך התיק, כי היא הייתה מאוד מנומסת. אנחנו ישבנו והסתכלנו איך האחרים מקיאים. הגענו ללונדון והלכנו לבקר את המשפחה. על האנייה היה בדיוק יום ההולדת שלי ואז לכבוד יום ההולדת קיבלתי עוגה, מקושטת ויפה, וישבנו בחדר האוכל עם העוגה והתכבדנו ואת השארית של העוגה העברנו לחדר שלנו באנייה ואחר כך כשבאתי לחדר מצאתי שרפי אחי, הקטן זלל לי את כל העוגה ולא השאיר לי מהעוגה שלי.

היינו באנגליה שישה שבועות בעשרה ימים האחרונים, היינו חולים באבעבועות רוח, גם אני וגם יונתן, רפי התחיל עם זה קודם שבועיים אחרי שהגענו לאנגליה רפי התחיל עם אבעבועות רוח והוא הדביק את יונתן ואותי, ואז כשחזרנו ללונדון נאלצנו להיכנס לבית חולים מיוחד למחלות ילדים כאלה, זה בית חולים שבניו ביתנים ביתנים וכל ילד נמצא בחדר נפרד כי זה מחלות מדבקות, אז כל ילד בחדר, ובין הקירות יש חלונות גדולים ואפשר לעשות בשפת סימנים, בתכתובת קשר עם מי שבחדר ליד באמצע הביתן הזה יש חדר שבו מחממים את האוכל מין מטבח כזה ושם יש חלונות קטנים, אז יונתן שהיה בחדר שלישי מצד אחד ואני בחדר שלישי מצד אחר, הסענו את המיטות שלנו לאמצע החדר כדי שנוכל לראות את עצמנו בחלונות הקטנים, והתכתבנו על דפי ציור שההורים שלנו נתנו לנו והאחיות היו משתגעות מאיתנו, כל יום ההורים היו באים לבקר אותנו והיו מביאים לנו פירות: ענבים, אגסים.

ביום שהיינו צריכים לעזוב את אנגליה כדי לחזור ארצה השתחררנו מבית החולים ונסענו לראות את החלפת המשמרות בארמון המלכה מין טקס מפואר, אבל ירד גשם, אז לא היה טקס. במקום זה לקחו אותנו לאכול מין מאכל מאוד מיוחד נקרא "ניקָבוֹק אוֹף גלורי" – ניקבוק של תהילה. זה היה כוס גדולה כזאת גבוה כזאת שהיה בה קצפת, גלידה, פירות ועוד כל מיני דברים טובים בתוך גביע כזה וזה היה כל כך גבוה שהינו צריכים לעמוד ליד השולחן כי לשבת זה היה גבוה מידי ואחרי זה עלינו על רכבת והפעם לא עלינו על אנייה שהתנדנדה הרכבת עצמה נכנסה לתוך אנייה ועברו את הים והגענו לצרפת והרכבת המשיכה עד פריז ומפריז שוב חזרנו למרסיי ועלינו על אנייה חזרה הביתה.

 סבתא יהודית שלי

תמונה 1

הזוית האישית

מטר רוזנר מספרת את סיפורה של סבתא יהודית.

מילון

ניק-א-בוק- אוף- גלורי
סוג של קינוח המוגש בכוס ענקית

ציטוטים

”לכבוד יום ההולדת קיבלתי עוגה, מקושטת ויפה“

הקשר הרב דורי