מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי ריקי, נולדתי בשנת 1953 בחדרה.

אבי

אבי, אברהם גליק בן רבקה ושמעון גליק, נולד בטרנסילבניה (אזור ברומניה) בסטומארי, בתאריך 25/12/1925. כשהיה בן ארבע עשרה וחצי בערך נשלח עם כל משפחתו לאושוויץ ושם נלקח לעבודת חפירת קברים היות והיה נער חסון. הוא ראה בעיניו איך יורים ורוצחים את הוריו ומשליכים אותם לתוך קבר אחים. הוא הסתובב כל הזמן בסביבה כדי לראות איפה הם נמצאים, ובלילה הצליח להוציא את הגופות שלהם ולקבור אותם קבורה יהודית ולהתפלל עליהם. מעבר לכך אנחנו לא יודעים כלום, לצערנו הרב הוא לא הסכים לדבר על זה אף פעם. ראינו עד כמה זה כואב לו אז לא הצקנו לו. כל עשרה ימים לערך היינו מקבלים מכתב בגרמנית והוא היה קורע את המכתב לפיסות קטנטנות והיה אומר שהם לא יכולים לקנות את משפחתו בכסף, מעולם לא קיבל אפילו אגורה אחת.

אבי עלה לארץ בשנת 1951, התחתן ונולדו לו שלושה ילדים, לצערנו נפטר בגיל 58 מדום לב. ת.נ.צ.ב.ה

אברהם כילד בגטו

סיפור האהבה

אמנון ואני נפגשנו בשירות הצבאי בטרמפ בדרום, אני הייתי בחיל האוויר, עצרתי רכב צבאי ואמנון היה  בתוך הרכב, אמנון היה בחיל השריון. התחלנו לדבר הוא נתן לי את מספר הטלפון שלו, וכך התחלנו להיפגש לעיתים רחוקות. אני הייתי בצבא  וגרתי בחדרה והוא גר בחיפה. כעבור חודשיים אמנון השתחרר מהצבא, כך היינו חברים 3 שנים והייתה אהבה גדולה. בשישי שבת טילנו בפרדסים הלכנו לראות סרטים ונפגשנו עם חברים.

בינתיים פרצה מלחמת יום כיפור, אני הייתי בבסיס בדרום הרחוק ותפקידי היה להזהיר את הטייסים מטילים ששוגרו אליהם ואמנון גויס והיה בצפון הרחוק. לא התראינו עד שנגמרה המלחמה, לשמחתנו חזרנו בריאים ושלמים, לאחר המלחמה אמנון הציע לי נישואים. בתאריך 12.9.74 התחתנו ונולדו לנו שני ילדים ששמם אלון ומיכל.

יום נישואינו

הזוית האישית

ריקי מאי: יונתן ואני מאוד נהנינו מתכנית הקשר הרב דורי. גיליתי אנשים נעימים ונחמדים במפגשים והיה לנו זמן איכות יחד.