מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורה של סבתא רחל

סבתא רחל עם שוהם בגיל שנה וחצי
סבתא רחל ביום נישואיה
זיכרונות ילדות מאושרים ברחובות

סבתא רחל היא אמא של אמא שלי.

היא נולדה בישראל בשנת 1957, בבית יולדות ברחוב יעקב ברחובות (היום יש במקום ישיבה דתית). יש לסבתא רחל עוד 7 אחיות, וסבתא היא האחות הבכורה.

סבתא רחל גדלה בקריית משה ברחובות. בזמנו נקרא המקום זרנוגה. זרנוגה (בערבית: زرنوقة; מילולית: "זרנוק") היה יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד. בתקופת המנדט שכן במקום כפר ערבי בנפת רמלה, בשם זרנוגה, 10 קילומטרים דרומית-מערבית לרמלה (כיום בתחום שכונת קריית משה, הנמצאת במערב רחובות). הכפר נכבש במהלך מלחמת העצמאות, במאי 1948, פונה וננטש.

סבתא רחל למדה בבית ספר "תושיה", ולאחר מכן, בתיכון 'תד"ע' (תיכון דתי עירוני). בתקופת ילדותה לא היתה טלוויזיה ומחשבים היו בגדר חלום. לא היו מקררים כמו היום, ולכן היה אדם שהיה נוהג בעגלה עם גושי קרח אותם היה מוכר לאנשים. את הקרח  היו שמים במקרר. לא היו מזגנים ולכן היו קונים נפט לתנורי חורף. כמו כן היה חלבן שהיה מביא חלב עד הבית.

לאבא של סבתא רחל קראו אריה (לייב), הוא היה ניצול שואה מגרמניה והגיע לישראל בשנת 1948. אריה סיפר, שהגרמנים בזמנו עשו עליו ניסויים ולכן יד ימין שלו נשארה בגודל של ילד בן 14. לאריה הייתה מאפייה ובכל יום, היה נוהג לחלק בשכונה את הלחם במכולות.

אמא של סבתא רחל, חיה, נולדה ברומניה בשנת 1950 ועלתה לישראל עם משפחתה. היא הכירה את אריה והם התחתנו ברחובות באולמי סבו בשנת 1955.

סבתא רחל הכירה את סבא עובדיה (אבי) בשנת 1973, כשסבתא רחל הייתה בת 17. היא התחתנה באולמי סמדר ברחובות. נולדו להם 3 ילדים וביניהם אמא של שוהם, עינת.

ההורים של סבא עובדיה, עלו לישראל בשנת 1950 מתימן והתיישבו במעברה בשכונת אפריים ברחובות.

אמא של עובדיה ז"ל עבדה עם אמא של סבתא רחל בגלידות "פלדמן" שנקראו פלקו, ושם הן הכירו.

זיכרונות של פסח מבית סבתא רחל

שבוע לפני פסח היו יוצאים לחופשה מהלימודים ואז סייעו הילדים לנקות את הבית, ניקיון כללי ויסודי, כדי שהכל יהיה נקי ומסודר לפסח. לדוגמא: צבעו את הבית, ניקו את המקרר, התנור, השטיחים, וקנו בגדים חדשים. סבתא חיה הייתה נוסעת באוטובוס לשוק כדי לקנות את כל המצרכים הנדרשים לליל הסדר.

בערב פסח כונסו כל בני המשפחה בעיקר של סבתא רבתא שלי חיה, לבשו את הבגדים החדשים, והלכו לבית הכנסת. כשחזרו מביה"כ ישבו לשולחן החג, קראו את ההגדה של פסח, שרו שירי חג, כאשר השולחן מלא בכל טוב. הילדים היו צריכים לשאול "מה נשתנה הלילה הזה"?.

אבא של סבא אריה, היה מספר שליל הסדר פירושו – הלילה שבו אנו מספרים את סדר האירועים שקרו לעם ישראל מאז ירדו למצרים שנים עשר בניו של יעקב ומשפחותיהם, ועד ליציאתם ממצרים והיותם לעם. שתי המצוות המרכזיות בליל הסדר הן אכילת מצה וסיפור יציאת מצרים, ושתיהן מהתורה. בלילה הראשון של פסח (בחוץ לארץ בגרמניה גם בליל הסדר השני) חייבים לאכול מצה "כזית", שהיא כמות של יותר מעשרים וחמישה גרם, וקוראים ב"הגדה של פסח", שחיברו חכמים, את סיפור יציאת מצרים.

סבא אריה, שהוא כמובן ראש המשפחה ומנהל את הסדר, יושב בראש השולחן. על כיסאו סבתא חיה הניחה כר גדולה ורך, המאפשר ישיבה נוחה. הוא פותח בקידוש על היין – כוס ראשונה מתוך ארבעה כוסות. בשעה מאוחרת מאוד, בסוף קריאת ההגדה, היו שרים את השיר "אחד מי יודע", למרות שרוב הילדים כבר יישנו.

זיכרונות יום העצמאות

בערב יום העצמאות לאחר יום הזיכרון, סבתא שלי רחל הייתה נוסעת עם חברות מהכיתה, אחיותיה וההורים שלהן לעיר רחובות באוטובוס. אז היו הולכים ברגל לאורך כל העיר. ממכון ויצמן עד שכונת שערים כשבכל מקום היו במות, והיו זמרים ששרו ושמחו  את הקהל. הם רקדו, שמחו ושרו עם הזמרים, היו זיקוקים והיה שמח מאוד והם היו מתרגשים מכל "בוםםם" גדול שנשמע מהזיקוקים. למחרת ביום העצמאות היו מגיעים אל ההורים של סבתא רחל כל השכנים שבאו לראות טלוויזיה , ובטלוויזיה הקרינו את המצעד.

סבתא רחל ומשפחתה יחד עם השכנים, נהגו לחגוג את יום העצמאות במסורת של "על האש". הם שמחו, צחקו, דיברו ושרו.

 

הזוית האישית

עמית: החוויה שלי הייתה לימודית, הרגשה נעימה עם סבתא רחל, צחוקים עם שוהם וסבתה. ונהניתי מאוד מהסיפור. שוהם: נהניתי מאד ללמוד ולהקשיב לדבריה של סבתא שלי. נהניתי לעבוד עם עמית, לדבר לצחוק ועוד. היה לי כייף.

מילון

זרנוגה
שכונה בעיר רחובות, הנקראת כיום "קרית משה" ואז נקראה זרנוגה.

ציטוטים

”טלוויזיה ומחשבים היו בגדר חלום.“

הקשר הרב דורי