מאגר סיפורי מורשת

כשהגרמנים כבשו את אוקראינה, סטלין פינה את היהודים לאזור מרוחק ובטוח. הורי נותרו חסרי כל, סבלו מרעב ומחלות, איבדו את שני ילדיהם הקטנים שנולדו לפני המלחמה.

בסיום המלחמה חזרו הורי לאוקראינה לחפש את ביתם. אני כבר נולדתי באוקראינה אחרי המלחמה. הם מצאו את מה שהיה פעם ביתם הרוס חלקית ונאלצו למצוא מקומות לשרוד בהם עד שיצליחו לבנות מחדש את ביתם. כך, בדרך המקרה, פגשו הורי זוג אוקראינים לא יהודים בשם נדיה וסטפן, שמיהרו להציע להורי לבוא להתארח בביתם הקטן שבכפר הסמוך עד אשר הורי יסיימו לשפץ את ביתם, מבלי לבקש תמורה. הורי קיבלו את הצעתם הנדיבה.

כך יצא שחיינו שם מעל שנה, בבית בן שני חדרים – הורי ואני בחדר אחד ונדיה וסטפן עם שלושת ילדיהם בחדרון השני. מעט מקום אך הרבה חום ואושר היה שם.

עבורי, הזוג המופלא הזה ושלושת ילדיהם היו בני משפחה אהובים.

מאז – מדי קיץ התארחתי אצלם בכפר והם התארחו אצלנו. לימים, כשילדיהם סיימו יסודי, כל אחד מהם בתורו גר אצלנו בזמן לימודיהם בתיכון (כי בכפר שלהם לא היה תיכון).

במהלך השנים, ביקרנו זה אצל זה באהבה וראינו האחד בשני בני משפחה של ממש. כשעלינו ארצה בשנת 1976 היו זמנים אחרים- אסור ומפחיד היה לשמור על קשר איתנו או עם כל מי שעזב לישראל .. וכך נותק הקשר.

אנחנו היינו עסוקים בקליטה ובהישרדות, השנים עברו…לצערי כשכבר חשבתי על חיפוש אחריהם לשם חידוש הקשר, הבנתי שנדיה וסטפן ככל הנראה אינם עוד בין החיים. חבל.

הזוית האישית

סבתא סוניה על התכנית: תכנית "הקשר" הרב דורי" – מעצם העבודה המשותפת, חוצת הדורות – מתוך עניין (ולא מתוך הכרח) הביאה לחיזוק הקשר בין שתינו – עם התהליך ליבי החלה לראות בי לא רק את הסבתא הדואגת והאוהבת שלה, אלא דמות עם עבר וזיכרונות ילדות …לא נולדתי מבוגרת, גם לי היו הורים משפחה חברים…בעצם – אנחנו די דומות למרות כל השנים שבינינו.

ליבי: מאחלת לסבתא הרבה בריאות, חיים מאושרים ונחת מדור ההמשך…

סבתא סוניה לליבי: ליבי יקרה ואהובה שלנו, שמחתי מאד על ההזדמנות לשתף איתך פעולה ובטח למטרה כל כך משמעותית. במהלך התהליך – ראיתי איך את דואגת לי ורוצה בטובתי וכמה מעניין ומלמד היה לנו יחד. מאחלת לך ליבי להיות בריאה, תמיד שמחה בחלקה, להתנהל בצניעות, להיות מוקפת משפחה אוהבת וחברים נאמנים… מה שיגרום לך ללא ספק להיות מאושרת ולהצליח בכל אשר תרצי.