מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי נעמה (ברכה בערבית). נולדתי בקריית אונו, בתקופה שעוד היו בה מעברות, בתאריך 12.10.54.

משפחתי היתה בת שמונה נפשות שמתוכם הייתי הילדה השנייה. הורי היו עולים חדשים מעירק. הם עלו לארץ חסרי כל בלי משפחתם. התגוררנו בצריף מעץ בעל שני חדרים, מטבח וסלון (בלילה פרשנו בו מזרונים). השירותים והמקלחת היו מחוץ לצריף  והיו גם של השכנים. החיים היו קשים אבל גם היה נחמד להשתעשע בצמיגים, זכוכיות, מקלות וכו…  בנוסף, ברחבי המעברה הסתובבו חופשי חמורים, תרנגולות, ארנבים וכלבים וגם איתם שיחקנו.

באותה תקופה היתה הקצבת מזון. אני הייתי אכלנית בררנית ביותר ולכן קיבלתי את המזון הטוב ביותר.

למדתי בגן במעברה. אחד מזכרונותי הראשונים הוא מהתקופה בה למדתי שם. אחד הילדים שיחק במקל ובקצה המקל היה מסמר ואז הוא זרק אותו והוא נתקע לי במצח. פחדתי מאד. המסמר הוצא, הפצע חוטא ונחבש ואפילו צלקת לא נותרה.

למדתי בבית ספר יסודי תלמים. המשחקים האהובים עלי היו מחניים קלאס המקל ובולבולון. בולבולון הוא משחק שבו זורקים אבן לתוך מעגל שמשרטטים בחול. מי שקולע הכי קרוב למרכז המעגל- מנצח. הייתי ספורטאית מובילה במגוון תחומים- ריצה, קפיצה לגובה וקפיצה לרוחק וייצגתי את בית הספר בתחרויות רבות.

אחד מהזכרונות שלי מהמעברה הוא שיום אחד כשהייתי צעירה אחי התינוק מנשה שיחק בגפרורים ללא השגחה ושרף את הצריף. אמי ניסתה להיכנס לחלץ את אחותי הקטנה לילי שנתקעה בתוך הבית, אחר כך אחד האנשים נכנס לבית והוציא את לילי. נשארנו משפחה של שישה ילדים וזוג הורים מחוסרי בית.

כשהגענו לגיל תיכון מרבית הילדים שלמדו איתי לא המשיכו ללמוד בבית הספר, אלא התחילו לעבוד במגוון עבודות מזדמנות. היות שהיה חשוב לי להמשיך וללמוד ולרכוש מקצוע, למדתי בתיכון אורט במגמת תפירה. במקביל ללימודים עבדתי במפעל לעטיפות ביסקוויטים כדי שאוכל לעזור למשפחתי להתפרנס.

כשהתגייסתי לצה"ל הייתי בגרעין נח"ל בקיבוץ בשם אילות שם הכרתי את בעלי גקי. למרות שהיתי הכי צעירה שם, הייתי ראש אגף הבישול וניהלתי את המכולת.

לאחר נישואינו, בהיותי בת 19 בלבד, ילדתי את ביתי הבכורה, שנפטרה בגיל שבועיים מחסימת מעיים קשה. לאחר תקופת אבל קצרה הריתי שוב. ילדתי את ביתי, שרון, בגיל 20 ואת ביתי השניה, טל, ילדתי בגיל 22.

במשך שנים רבות עבדתי כקוסמטיקאית. היום אני פנסיונרית, עדיין מתגוררת בקרית אונו, לידי משפחתי. אני לומדת ונחשפת לעולמות תוכן ותחומי עניין חדשים,  ולא מהססת ללמוד. לאחרונה למדתי הדרכת פילאטיס בוינגייט, ואני מלמדת ומדריכה קבוצות.

הזוית האישית

נהניתי מאד מהדיבור עם סבתא גיליתי דברים חדשים ושתחייה עד מאה ועשרים שנה!!!