מאגר סיפורי מורשת

שמי נורית היום פלדלר ושם נעורי אפטקר.

את שמי הפרטי בחרו לי הורי שרצו שהשם יהיה ישראלי ולא גלותי, כי הם עלו לארץ קצת לפני מלחמת העולם השנייה (הם השאירו את כל הרכוש של המשפחה שם ועלו לישראל). שם המשפחה מנעורי הוא אפטקר שפירושו בגרמנית בית מרקחת.

נולדתי בחיפה בתאריך 17.10.1944. היה לי אח מבוגר ממני ב 6 שנים – אילון ז"ל, שנפטר לפני שבע שנים ממחלת הסרטן.

היינו שני ילדים שמחים, בבית עם הרבה חיות, בעיקר חתולים. הייתי הבת הקטנה האהובה מאוד, אבי שתמיד דאג ופינק אותי, גם כשהייתי מבוגרת יותר תמיד קנה לי מתנות ותכשיטים.

גדלתי בנווה שאנן בבית בין שני חדרים, בדרך כלל לא נעלו את הדלת, המנעול היה וו פשוט. בית הספר היסודי שנקרא תל-חי היה קרוב לביתי.

היה לי משחק, דובי מאוד גדול שנמצא אצלי עד היום, את הדובי תפר חייט ממעיל ישן שאמא שלי נתנה לו ונגר עשה לו כיסא קטן. גם בנותיי שיחקו עם הדובי הזה. בילדותי שיחקנו, כל הילדים בשכונה, משחקים כמו קלאס, חבל, חמש אבנים וגוגואים, היינו נפגשים בחוץ ליד הבית ומשחקים.

היה לנו קיצור דרך, דרך החצרות ובעל הבית של אחד הבתים רצה שאגיד לו שלום כדי שיסכים שאעבור דרך החצר שלו, לא אהבתי אותו ולא הסכמתי לברך אותו לשלום ולכן תמיד עשיתי את כל הסיבוב.

הלכתי לגן ילדים דתי שהיה בבית הכנסת במרחק מה מביתי, זה הגן היחיד שהיה באזור, אחר כך למדתי מכיתה א' ועד כיתה ח' בבית ספר תל חי שהיה קרוב לביתי. היה לי מורה נהדר בשם נתן. בבית הספר הייתה מורה לבישול והיינו מבשלים איתה בתורנויות עבור כל הילדים בבית הספר. בכל יום היינו אוכלים במסעדה שהייתה בבית הספר את האוכל שבישלו הילדים. אחר כך למדתי בתיכון בחיפה כי בנווה שאנן לא היה תיכון.

תמיד היו לנו חתולים בבית. האירוע הכי העצוב בילדותי היה שחיית המחמד שלי, אחת החתולות שמאוד אהבתי מתה. אירוע משמח בילדותי היה שבכל שנה בסביבות חג המולד אח של אמא שלי שגר בגרמניה היה שולח לנו עוגת חג מולד עם אגוזים, לאף אחד לא הייתה עוגה כזו!

הייתי בתנועת נוער מחנות העולים ונהניתי מאוד. בשבתות היינו נוסעים לים, לחוף הכרמל עם השכן שהייתה לו משאית, היינו שוכבים בתוך המשאית שלא יראו אותנו וכך היינו מגיעים לים.

את בעלי יוסי הכרתי דרך חברים. התחתנתי בתאריך 21.1.1964, הייתי בת 20 ויוסי בן 22. החתונה הייתה בבית המהנדס בחיפה, יש לי אלבום תמונות מהחתונה שהייתה יפה ומרגשת. נולדו לנו שלוש בנות, שהתחתנו ולהן יש ילדים – הנכדים שלי.

לענת ארבעה ילדים: עופרי, אייל, עדי ועידן. למיכל שני ילדים: יובל ומתן. למרב הקטנה יש שלושה ילדים: רותם, רועי ורוני. אנחנו חוגגים את החגים בארוחות משפחתיות אצלנו או אצל אחת הבנות. בראש השנה אוכלים קרפלך וגפלטא פיש שאני מכינה. בפסח אוכלים קניידלך וקוראים את ההגדה (במתכונת מקוצרת …) בחנוכה מדליקים נרות ואוכלים סופגניות ולביבות. בט"ו בשבט אני תמיד מכינה לנכדים איש מפירות הדר ופירות יבשים.

חגגו לי יום הולדת 70 בסוף שבוע משותף יחד עם הבנות וכל הנכדים בצימר בצפון. בשבת יצאנו לטייל והבנות הכינו לנכדים חולצות עם הדפס: חוגגים לסבתא 70.

האוכל של אמא טעים אבל של סבתא יותר!!

הזוית האישית

מתן: למדתי על סבתא שיש לה זיכרון טוב, שהיא תמיד דואגת לי כשההורים שלי טסים לחו"ל היא מטפלת בי ושומרת עלי. למדתי שהשם משפחה הקודם שלה היה אפטקר, שהיא בעבר גרה בנווה שאנן. כשהיא הייתה צעירה היא עזרה לאבא שלה בחנות. סבתא נולדה בשנת 1944. סבתא פגשה את סבא שלי בגיל צעיר והם התחתנו בשנת 1964. בינואר השנה הם ביחד 55 שנים. סבתא דואגת ומטפלת יפה מאוד בסבא שלי. למדתי שסבתא למדה בבית ספר תל-חי וגם שהיא נולדה בנווה שאנן.