מאגר סיפורי מורשת

סבתא יעל טל

נולדתי בתל-אביב בתאריך 6.12.1943, בבית חולים פרטי. הייתי בת יחידה להורי (אריה ומרים). גרנו בבית שבנה סבי מצד אבי. זה היה בית בן קומה אחת, בעל מסדרון ארוך שממנו נכנסו לכל החדרים.

בזמן מלחמת השחרור בנה סבי בית חדש, צמוד קרקע, שהיה בן 2 קומות. אנחנו גרנו בדירה בקומת הקרקע יחד עם דודתי ודודי ובן דודי, כלומר היה לנו מטבח וחדר שירותים משותף. בחזית הבית סבי נטע עצי לימון ותפוזים. כל הבתים בסביבה היו בתים פרטיים קטנים בני קומה אחת.

סיפור ממלחמת השחרור

בבית בו גדלתי לא היה מקלט. זכור לי שבזמן מלחמת העצמאות, כאשר העיר תל-אביב הופצצה מהים על ידי המצרים, בזמן שעברנו במהירות לבניין הסמוך בשעות הלילה, השמיכה בה עטפו אותי נתפסה בגדר, וככה נאלצנו להתעכב עד שמישהו שחרר את השמיכה.

תקופת הצנע

לאחר מלחמת השחרור (מלחמת העצמאות) הייתה בארץ "תקופת צנע",  כלומר לא מכרו במכולת  את כל המצרכים. כל משפחה קיבלה פנקס תלושים שבעזרתו קיבלנו מצרכים כמו חמאה, ביצים, קמח ועוד. סבא שלי היה מנהל עבודה במפעל לייצור לבנים מסוג "סיליקט" שהיה בישוב נחלת יהודה. שם הוא קנה תרנגולות חיות מהלולים שהיו שם, ודודי היה שוחט אותן בחצר האחורית. סבתא שלי הייתה מורטת את הנוצות ומכינה מהן כריות וכרים.

בית הספר היסודי

כאשר עברנו לבית המשותף לא היה כביש ברחוב והמכולת הייתה מרוחקת. בלילה נשמעו יללות של תנים ששכנו בפרדסים שבסביבה. הייתי ילדה יחידה אך לא פחדתי להישאר לבד בבית בזמן שהורי יצאו לבלות. גרנו 5 בנות מאותה כיתה באותו בניין והיינו חברות טובות. אחת מהחברות נסעה לאוסטרליה בסוף כיתה ח' ורק לפני כ- 6 שנים חודש איתה הקשר.

שלג בתל-אביב

בחודש פברואר שנת 1950שנת ירד שלג בתל-אביב. כל העיר כוסתה בלבן. הלכתי יחד עם אמא שלי לכיכר דיזינגוף (שהיה מרכז העיר) לזרוק כדורי שלג.

ביקור בהר הרצל

כשהייתי בת 7 נסעתי עם אמי לבקר בירושלים. ביקרנו בקברו של הרצל שהיה אז לוח של שיש שעליו חרות שמו של הרצל ומסביב חלקת דשא עם פרחים (לעומת אבן שיש שחורה שמוצבת באמצע רחבה גדולה ומרוצפת).

בריאות

לא היו אז ויטמינים בכדורים שבולעים אלא היינו צריכים לבלוע נוזל שמנוני בעל טעם נורא שנקרא "שמן דגים". אמא שלי הייתה רודפת אחרי בכל הדירה עם הכף וביד השנייה סוכרייה חמוצה כדי שאשכח את הטעם הנורא של התרופה. שנים רבות לאחר מכן נשאר לי הטעם בפה.

שעות כיף עם אבא

מכון התקנים הישראלי" שהיה ממוקם ברחוב דיזינגוף פינת ארלוזורוב. הוא עבד במחלקת הבניין, שם בדקן את החוזק הבטון שממנו בנו את הבתים.

בשבת בבוקר אבא היה מרכיב אותי על האופנוע שלו למכון, והיינו משקים את לבני הבטון שהיו עומדות לבדיקה. הייתי מחזיקה את הצינור ומשפריצה מים על כל הערימה. לפעמים היינו בודקים את החוזק של הלבנים כאשר הנחנו לבנה בתוך מלקחיים והיינו מפעילים לחץ משני הצדדים. הייתה שם מחברת מיוחדת בה נרשם מד הלחץ בו הייתה הלבנה מתחילה להתפרק.

מבצע קדש שנת 1956

בחודש אוקטובר 1956 פרצה מבצע קדש. הייתי אז בכיתה ח'. ביקשו מהבנות לסרוג צעיפים וכובעים לחיילים שנלחמו בסיני. חברתי רותי ואנוכי, שהיינו תלמידות טובות, ישבנו בסוף טור ד' וסרגנו במשך  כל שעות הלימודים צעיף מצמר בצבע חאקי. שאר הבנות בכיתה קינאו בנו. הצעיף הגמור נישלח לחייל אלמוני בצרוף מכתב שמאחל לו לחזור הביתה בשלום.

סיפורו של סבא דוד טל

העשרה

מלחמת סיני (ידועה בישראל גם בשם "מבצע קדש", בערבית ידועה בשם "התוקפנות המשולשת" – ?????????? ??????????? ובאנגלית "Suez Crisis") הייתה מלחמה קצרה שהתנהלה בין ישראל, בריטניה וצרפת לבין מצרים, בין 29 באוקטובר ל-5 בנובמבר 1956 (כ"ד בחשוון עד א' בכסלו תשי"ז). במהלך המלחמה כבש צה"ל את חצי האי סיני, למעט רצועה צרה לאורך תעלת סואץ, השמיד תשתיות צבאיות רבות ופגע בצבא המצרי. לאחר סיום המלחמה פינתה ישראל את כל השטח שנכבש. במקביל למערכה הישראלית ניהלו בריטניה וצרפת במשותף מבצע להשתלטות על תעלת סואץ, שנודע בשם "מבצע מוסקטר".(ויקיפדיה)

תשע"ו  2016