מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורה של סבתא חיה – שרשים בכפר ידידיה

סבתא חיה
כפר ידידיה
"בתום המלחמה התברר שכולם הושמדו באושוויץ"

סיפור חיים של סבתא חיה:
קוראים לי חיה ירושלמי, שם משפחתי הקודם היה קופולוביץ. אני ילידת הארץ, נולדתי בשנת 1950 בנתניה. אבי, סבא יעקב מוצאו מגרמניה, ואימי סבתא שושנה ז"ל הגיעה מהולנד. הוריי עלו לארץ לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, והתגוררנו בכפר ידידיה.
אימי עלתה ארצה בהיותה בת 23 ב-1935 לפני המלחמה באנייה היהודית הראשונה "תל אביב". היה אז קשה מאוד להשיג "סרטיפיקטים"- כרטיסי אישור כניסה לארץ, אך לבסוף השיגה את הוויזה המיוחלת בעזרת ידידים.
כשהציעו לה לעבוד בכפר ידידיה לעזרה במשק הבית, הכירו לה את אבי יעקב קופולוביץ שגר בסמוך, בחור דתי יוצא גרמניה שמשפחתו התגוררה בכפר ידידיה. לפני נישואיהם החליטה לבקר את הוריה שנשארו בהולנד. בספרה "נצר ישעיה" שכתבה מספרת אימי שאף על פי שהיהודים הרגישו עצמם בטוחים עדיין אז, באדמת הולנד, היא הייתה לעומתם חסרת מנוחה, כאילו הרגישה שהאדמה בוערת מתחת רגליה.
לבד מאחותה שפרה שהגיעה לארץ בשנת 1939, לא ראתה יותר איש ממשפחתה. כל משפחתה נספתה בשואה ונשארו רק הזיכרונות…במקביל לחתונה בארץ, חגגו גם באמסטרדם – הולנד הוריה של אימי את החתונה, והיא קיבלה תקליט ועליו הברכות מאימה, אחיה ואחיותיה.
להולנד נכנסו הגרמנים ב-1940, ואימי הרגישה מועקה קשה, על שלא יכלה ליצור עם משפחתה קשר. לא עזרו לה הניירות שהשיגה עבורם לעליה, בסתיו 1943, קיבלה הודעה שכל בני המשפחה נשלחו למזרח, למחנות עבודה. בתום המלחמה התברר שכולם הושמדו באושוויץ. למשפחתה של אימי היה בהולנד הרבה כלי כסף וספרי קודש עתיקים שעברו בירושה במשפחתם, ימים ספורים קודם פרוץ המלחמה המשפחה של אימי שמעה שהנאצים ימ"ש עולים לשלטון, סבתי ידעה כי אימי בארץ והיא החליטה להחביא את כל כלי הכסף והרכוש היקר אצל שכנם. הוא היה איכר גוי, סבתי מסרה לאיכר 2 ארגזים מלאים ברכוש יקר ובנוסף נתנה לו את כתובתה של אימי בארץ ישראל, שישלח לה את כל הרכוש לאחר המלחמה.
המלחמה הסתיימה, כל משפחתה של סבתי נספו בה. האיכר שלח מברק לאימי בארץ בכדי לדעת אם היא בחיים, אימי שקיבלה את המכתב החזירה לו תשובה שהיא בחיים ב"ה ושישלח אליה את רכושם. האיכר שלח מספר חבילות ובהם כל רכושם אל אימי בארץ. מעט זמן לפני שנפטרה אימי ע"ה חילקה את כל כלי הכסף בין משפחתה וגם אני זכיתי ב"ה לקבל כלי כסף אחד.
אני נולדתי החמישית והקטנה במשפחתי. הסביבה בה גדלתי היה מושב של עובדים וחקלאים, היינו במושב כשבעים משפחות יהודיות, מתוכם מעט משפחות דתיות. ביתנו היה בית פשוט וצנוע, שלושה חדרי שינה קטנים ועוד חדר אחד מרכזי ששימש כסלון. בחצר כל בית הייתה רפת גדולה, לולי תרנגולים והרבה עצי פרי. בתחילה היה בית כנסת בתוך המושב ואחר כך הקימו בית כנסת משותף לכמה מושבים. לבושם של בני הבית היה לבוש מאוד פשוט של עובדים חקלאיים, חלק מהאוכל היה אף הוא מתוצרת חקלאית. בני המושב קנו מזון בצרכנייה המקומית שנפתחה רק מאוחר יותר, בצרכניה היו מעט  מוצרים בסיסיים. התנאים במושב היו לא קלים, בתחילה לא היו חנויות, כבישים ותחבורה.
בשנת 1976 עזבנו את המושב ועברנו לכפר פינס, שם מצאנו מה שחסרנו הרבה שנים בכפר ידידיה: חיים יהודיים מלאים, בית כנסת, קדושת השבת וכל מה שקשור באורח חיים דתי. לאחר חתונתי עבדתי כמורה למלאכה בבית ספר יסודי, נולדו לנו 5 ילדים: שירה, אודי, שלומית, מתן ושלום (שלום חי ישעיהו שנקרא בשם ישעיהו על פי בקשת סבתא שושנה על שם סבה הגדול רבי ישעיהו קלירקופר שהיה רב מאד גדול בהולנד).
בעלי- שמואל עבד כמנהל בכיר בביטוח לאומי והקפיד בכל ערב על לימוד תורה, לפני כ-3 שנים יצא לפנסיה ומאז הוא לומד תורה בכולל ומוציא ספרי הלכה שונים. אני לאחר 22 שנות הוראה יצאתי לפנסיה מוקדמת, עבדתי מספר שנים בראיון ניצולי שואה בקרן שפילברג וזכיתי לראיין והנציח את סיפורם של ניצולי שואה רבים.
כיום אני מתגוררת בירושלים עיר הקודש עסוקה בלימודי קודש ובספורט חוויתי, מנהלת את הבית ונהנית מהנכדים שמתרבים ב"ה. אצל הוריי גדלנו על ערכים רבים ובעיקר על הערכים הסתפקות במועט, צניעות בהליכות, הסתכלות בעין טובה על כל יהודי, ארגון נבון החיים וכמובן קיום מצוות.
בשנת 1983 נפטר אבי, בשבת בבוקר אחרי שהתפלל וקרא את פרשת השבוע, עצם עיניו ולציידו המשפחה הענפה, ילדים ונכדים, כולם ב"ה, הולכים בדרך התורה והמצוות.אני תוהה עם עצמי, האם כיום כשהתנאים הכלכליים נוחים יותר מבעבר אכן האנשים מאושרים ?.. נדמה לי  שהתנאים החיצוניים הם אינם  הדברים שקובעים את אושרו של  האדם. אלא, חיי משפחה תקינים, קשר טוב עם בני אדם ואכפתיות של איש לרעהו הם היסוד והבסיס לחיים מאושרים.
משוב סבתא על התכנית:
תכנית ה'קשר רב דורי' מאד חשובה בעייני, בזכות התכנית נכדתי חני שתחי' למדה את שורשיה וסיפוריהם העומדים מאחוריהם, למדה על זמנים קשים וטובים על מלחמות וניסיונות, למדתי מהתכנית שלכל סבתא יש סיפור חיים מעניין ומיוחד ושונה כמובן אך בסופו של דבר כולן מחוברות. אני מקווה שהתכנית תועיל בעז"ה.
משוב התלמידה על התכנית:
אני נהניתי מאד בתכנית שסבתא הגיע לבית הספר והכירה את חברותיי, סבתא הכניסה אותי אל התקופה ההיא. היא שתפה אותי בסיפור חיים שמעולם לא ידעתי עליו  ולא העמקתי בו בכלל! למדתי על סבים גדולים מאד, הכרתי את משפחתה של סבתי ואת הליכותיהם המופלאות והמידות הטובות שלהם, ואני בטוחה שזה ילווה אותי וימשיך איתי הלאה ויועיל לי הרבה בחיים.
העשרה
כפר ידידיה: "כפר ידידיה הוא מושב השוכן ליד נתניה ושייך למועצה אזורית עמק חפר.
המושב תוכנן בידי ריכרד קאופמן ונוסד על ידי עולים מגרמניה ב-8 באפריל 1935. המימון הראשוני התקבל מיהדות אלכסנדריה שבמצרים, לכן נקרא על שם ידידיה (פילון) האלכסנדרוני. בשנת 1945 הצטרפה ליישוב קבוצת מתיישבים מלוכדת (בני גאולים) שניסתה כוחה ללא הצלחה בהקמת יישוב עצמאי."
תשע"ה

מילון

סרטיפיקט
תעודה, אישור, קיצור של המונח immigration certificate - אשרת עלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. רישיון העלייה חולק על פי מכסות שנקבעו על ידי הבריטים במשא ומתן בינם לבין ההנהלה הציונית, בהסתמך על תקנות הספר הלבן הראשון.

כפר ידידיה
כפר ידידיה הוא מושב השוכן ליד נתניה ושייך למועצה אזורית עמק חפר. המושב תוכנן בידי ריכרד קאופמן ונוסד על ידי עולים מגרמניה ב-8 באפריל 1935. המימון הראשוני התקבל מיהדות אלכסנדריה שבמצרים, לכן נקרא על שם ידידיה (פילון) האלכסנדרוני. בשנת 1945 הצטרפה ליישוב קבוצת מתיישבים מלוכדת (בני גאולים) שניסתה כוחה ללא הצלחה בהקמת יישוב עצמאי.

ציטוטים

”חיי משפחה תקינים, קשר טוב עם בני אדם הם היסוד והבסיס לחיים מאושרים“

הקשר הרב דורי