מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורה של משפחתי משפחת הולנדר

הורי ביום נישואיהם במחנה העקורים בגרמניה
צידו האחורי של הצילום
תולדות חיים

אני – שאול הולנדר, בן לדור השני של נפגעי ושורדי השואה.

אלו היו הוריי היקרים, שהיו שורדי השואה, ואשר הלכו לעולמם כאן בישראל.

תמונה 1

אמא חנה-הנקה לבית קרבנוב מהעיר לודג' שבפולין, מוצא משפחתה מן העיר סנט פטרבורג שברוסיה. ואבא מנחם-מנדל הולנדר הכהן מהעיר קרקוב שבפולין, מוצא משפחתו מהעיר צאנז (נובי סונץ') שבגליציה, ומן העיירה בובובה שבדרום מזרח פולין.

אלו הם סבי  וסבתי – הורי אבא מנחם, אשר גרו בעיר קרקוב-פולין.

 סבא יוסף שאול הולנדר הכהן, וסבתא שלי מתילדה לבית הירשברג אשר מעולם לא הכרתי, אך געגועיי אליהם לא חדלו…. סבא נפטר בקרקוב ממחלה בחודש אדר בשנת 1938, סבתא נפטרה בנדודיה אי-שם ברוסיה בשנת 1942.

התמונה הגיעה לידי אבי מאת אחותו דבורה-דולה ששרדה את המסעות ברחבי רוסיה והביאה אותה עמה לארץ, לאחר תום המלחמה. תמונה שנדדה במסעות משפחת הולנדר מקרקוב- פולין לרוסיה, נדודים שנועדו לשם הינצלות ומציאת קורת גג ומקלט.

תמונה 2

ילדותי בחיפה החלה עם לידתי בבית החולים רמב"ם בחיפה. שנות ילדותי חסו בצלה של העובדה כי הייתי בן להורי ששרדו את מלחמת העולם השנייה והשואה, אשר עלו לארץ על מנת למצוא בה בית לעצמם ולילדיהם, במקום בתיהם ומשפחותיהם שאבדו להם בתקופת השואה.

שני הוריי מנחם וחנה שרדו את מחנה ההשמדה אוושוויץ. אבא צעד בחודש ינואר 1945 לאושוויץ ברגל, ממחנה הריכוז פלשוב שליד קרקוב, מחנה אשר התחסל לקראת תום המלחמה.

אמא נשלחה לאושוויץ מעירה – לודג' עם חיסול הגיטו בתחילת שנת 1944. שם ניצלה בנס ע"י הקצין הנאצי יוזף מנגלה, כאשר נשלחה על ידו לצד האנשים שנותרו בחיים, וכתוצאה מכך עבדה במפעל נאצי לייצור פצצות עד תום המלחמה.

לשני הורי כבר לא נותרו בני משפחה כאשר ניצלו. הם הכירו מיד כשניצלו בתום המלחמה, בעת שרוכזו כפליטים במחנה עקורים במדינת בווריה שבגרמניה, בשם טירשנרוייט.

צילום הורי ביום נישואיהם במחנה העקורים בגרמניה

תמונה 3

צדו האחורי של אותו תצלום, בו רשם רשם אבא את התאריך ושם המקום שבו נפגשו ונישאו.

תמונה 4

לאמא ואבא נולד במחנה העקורים בגרמניה תינוק בשם יוסף, אשר חי רק כשלושה חודשים ונפטר. תמיד חיפשתי את קברו של אותו התינוק שהיה אמור להיות אחי הגדול, אך לדאבוני עדיין לא מצאתיו.

הורי לא סיפרו לי כמעט דבר אודות עברם, משפחותיהם וסבלם שסבלו בשנות המלחמה. גדלתי בצל שתיקתם, אך האזנתי תמיד בחשאי לדבריהם ששמעתי בעת שיחות עם ניצולים אחרים. הם ביקשו שלא להעביר סיפור חיים קשה ביותר לבנם הצעיר שזה עתה נולד במדינת ישראל.

ניצולי השואה במחנה העקורים

תמונה 5

ניצולי השואה – שארית הפלטה

תמונה 6

הורי עלו לארץ דרך נמל מרסייל בצרפת, ומיד מצאו את עצמם במחנות בהם רוכזו עולים חדשים.

כעבור כשנה קיבלו הורי דירה קטנה בת חדר אחד בשכונת נווה שאנן שבחיפה. שם החלה ילדותי, אחר כך עברנו לדירה בת חדר וחצי, שם הצטרפה למשפחתנו אחותי אסתר, ואת מרבית שנות ילדותי חייתי עם משפחתי בדירה שכורה בת שני חדרים אף היא בשכונת נווה שאנן שהייתה אז קטנה ושקטה.

למדתי בבתי ספר בעיר חיפה, ומשם עברתי לחיי קיבוץ לאחר שהייתי חבר בתנועת הנוער "המחנות העולים", אשר מטעמה נמניתי על גרעין נח"ל שעם חבריו הגעתי לקיבוץ גברעם, ולאחר פטירת אבי בשנת 1968 חזרתי לגור בעיר הולדתי חיפה.

הזוית האישית

שאול הולנדר: כיום אני מתגורר עם רעייתי יעל לבית דודוביץ, בקריית טבעון, אנו הורים לשלושה בנים נפלאים, ואנו גם משמשים כזוג סבים לשלושה נכדים נהדרים ואהובים כשכולם נמנים על משפחת בית הספר יוחנני שבהרצליה.

למורה אנה: "זו מלאכת קודש בעיני – לעסוק בזה ולהעביר את סיפורינו לצאצאים…."

מילון

מחנה העקורים - שארית הפלטה
שארית הפליטה הם היהודים ששרדו את השואה, המשטר והכיבוש של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. כך נקראים במחקר ההיסטורי ניצולי השואה בשנים הראשונות לאחר סיום המלחמה, שטרם מצאו מקום התיישבות קבע ונדדו באירופה או שוכנו במחנות העקורים. ויקיפדיה

ציטוטים

”זו מלאכת קודש בעיני – לעסוק בזה ולהעביר את הדברים לצאצאים....“

הקשר הרב דורי