מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורה של מלכה

משפחתי האהובה
תמונה שלי כתינוקת עם אבי ואמי
סיפורה של מלכה

נולדתי בשנת 1950 בירושלים.

שמי מלכה, קרויה על שם סבתי (אמא של אבי ז"ל) שנספתה בשואה. שם משפחתי המקורי: פרידמן. שונה בתאריך 17/2/71 כשהתחתנתי עם בעלי אבי קויש. אני הבת הבכורה מתוך 3 אחיות, יש לי שתי אחיות צעירות ממני: נוניק, צעירה ממני בכשלוש שנים ועינת, שצעירה ממני בכ – 12 שנים.

אני כיום פנסיונרית, משתדלת לבלות כמה שאפשר עם הנכדים, משחקת ברידג' וניהנת מהחיים. השיר האהוב עלי הוא "תודה על כל מה שנתת". הסיבה: כי אני מודה לאלוהים על כל הטוב שנתן ונותן לי.

הבית שגדלתי בו היה מלא שמחה. דיברנו בשפה העברית.

אבא שלי מאיר פרידמן ז"ל נולד ב 1925 בצ'כיה, שרד את השואה, עלה לארץ לבדו וללא כל בשנת 1945.

תמונה 1

בתמונה רואים את אבי מדליק משואה במוזיאון יד ושם לזכר הנספים בשואה.

אימי, נחמה ז"ל, נולדה בשנת 1929 בירושלים (דור שישי בירושלים מצד אביה). בשנת 1949 הורי התחתנו בחתונה צנועה ומרגשת על גג בניין בירושלים ואני עונדת היום את טבעת הנישואין של אבי. זכורים לי בעיקר השירים ששרו בחגים כשהתכנסנו כל בני המשפחה המורחבת אצל סבא וסבתא שלי שגרו בשכונת סנהדריה בירושלים. בבית הורי תמיד שרו.

אבא שלי, שגדל במשפחה דתיה מאד, למד בחדר ואביו היה רב מפורסם בקהילה, נהג תמיד לזמזם ולשיר שירים מהתפילות. אמי הייתה חברה במקהלת רשות השידור ואחד השירים המרגשים ששרה היה בבר מצווה של בני (אבא של יובל): היא שרה את השיר: "יברכך השם מציון" אל מול כל 300 האורחים שחגגו את בר המצווה.

גדלתי בירושלים. עברנו מספר דירות. התקופה המשמעותית ביותר בשבילי הייתה מגיל 5 עד 12 כשגרנו במקום ששמו מחנה אלנבי הנמצא בשכונת תלפיות. אבי שירת כקצין בצבא קבע ומחנה אלנבי היה שיכון בו גרו משפחות הקצינים. גרנו בבית משותף, 6 דיירים ב 2 קומות, לכל 3 דיירים מרפסת ארוכה משותפת – שם בילינו את שעות הפנאי.

במחנה אלנבי מול הבית שלנו היה מבנה בו התאמנה תזמורת משטרת ישראל ואהבתי מאד להקשיב לנגינתם. בבניין לידנו גר מוזיקאי ידוע שלימד אותי לנגן על קסילופון ללא תשלום מאחר ואיתר את כישורי ואף לקח אותי להופיע בקונצרט חגיגי בו ניגנתי על קסילופון גדול.

בשיכון היו 21 בניינים ובמרכזם מגרש גדול בו הוקרנו על דופן הבניינים סרטים. שיחקנו שם בשלג ובמשחקי חברה ושם היה מקום כינוס לאירועי תרבות.

הקמת המשפחה

את בעלי אבי הכרתי כשגרנו ברמת אביב. היה לי חבר בקיבוץ גניגר ליד עפולה, ואבי שירת שם במסגרת הנח"ל. החבר שלי ביקש מאבי, שהיה תושב תל אביב, להעביר אלי מכתב ממנו. אבי הביא את המכתב ונשאר…

התחתנתי כשהייתי בת 21 בשנת 1971.

כשנולדה גלית, בתי הבכורה, הייתי בת 23 ובעלי בן 28. כשמיקי, בני ואבא של יובל נולד, הייתי בת 25, ובעלי בן 30. כשעדי ביתי הצעירה נולדה, אני הייתי בת 39 ובעלי בן 44.

שלושת ילדיי נולדו וגדלו ברמת השרון.

תמונה 2

משפחתי האהובה

 

אני ומשפחתי במלחמת המפרץ

במלחמת המפרץ, היה איום שעיראק תתקוף את ישראל. מחשש שישראל תותקף בנשק כימי, חולקו לתושביה ערכות מגן שכללו מסכות גז ומזרקי אטרופן. כל משפחה התבקשה להכין בביתה חדר אטום, שבו תשהה בעת מתקפת הטילים. אני ומשפחתי, נבחרנו להשתתף בסרטי הדרכה בהם מודגם השימוש הנכון בציוד האמור להגן על התושבים בזמן מתקפה, כולל הכנות והיערכות החדר האטום וציודו.

צילום הסרט היה בדירתנו והשתתפו בו, אני, בעלי ושלושת ילדינו. עצם הבחירה בי, כדמות המרכזית בסרט , חיברה אותי לנושא באופן אישי. הסרט הוקרן בבתי הספר, בטלוויזיה ובמקומות ציבוריים,  כדי שהקהל הרחב ייחשף להדרכה וידע כיצד לנהוג ב'זמן אמת'.

הייתה לי אחריות גדולה ביותר לתפקד כאמא לילדי וגם לתפקד בעבודתי, כמנהלת מתנ"ס, שבזמן המלחמה, שימש בנוסף לפעילויות השגרתיות שבו, גם כמקום התכנסות ומחסה לתושבים ולעוברי אורח.

בזמן האזעקות היה על התושבים למהר ולהגיע לחדר אטום ולתפוס מחסה. השתדלתי להקרין רוגע ובטחון גם בבית וגם במתנ"ס, ועשיתי כל שביכולתי לעזור ולהרגיע בכל נושא שנידרש ואני שמחה על שהתאפשר לי להיות שותפה בכך..

תמונה 3

תמונה 4

בני מיקי, אבא של יובל ואני, מדגימים לבישת מסכות מגן

יממה לאחר פתיחת מבצע 'סופה במדבר', בלילה שבין 17-18 בינואר 1991, הותקפה ישראל בטילי קרקע מסוג סקאד, בעלי ראש נפץ קונבנציונלי, ששוגר ממערב עיראק לעבר גוש דן, מפרץ חיפה והנגב. התקפות אלה נמשכו עד תום המלחמה. 39 טילים נפלו בתחומי מדינת ישראל ב -19 התקפות .

טילי הסקאד גבו מספר קטן של קורבנות בנפש, שלושה הרוגים בלבד, אך הסבו נזק רב ברכוש, מספר גדול פי כמה של מתים נגרם בעקבות השימוש במסכה, מהתקפי לב ומחנק – סה"כ 95 הרוגים. בשטחים פתוחים של תל אביב, בדרום העיר ובצפונה, הוצבו טילי פטריוט שניסו ליירט את טילי הסקאד.

במהלך תקופה זו, עזבו את גוש דן רבים מתושביו באופן זמני והשתכנו ביישובים רחוקים מן המרכז. אחרים יצאו מידי יום כדי לישון מחוץ לגוש דן וגרמו לעומס כבד בכבישים היוצאים ממנו. שיגרת היום והכלכלה העירונית נפגעו בתקופת המלחמה באורח קשה. סיומה של המלחמה בפורים תשנ"א, גרם להעצמת אירועי החג ואלה לוו בחיסול החדרים האטומים שליוו את תקופת המלחמה.

במישור האזרחי, הוחלט כי חובה על הקבלנים לבנות מרחב מוגן בכל דירה – ממ"ד, בשטח פנימי של 9 מ"ר לפחות וקירותיו עשויים בטון מזויין. המרחב המוגן מתוכנן לספק הגנה ליושביו מפני התקפות עם פצצות חומר נפץ רגיל ואף אטום לחדירת גזים רעילים.

הזוית האישית

מלכה: הידוק הקשר עם יובל, חיבור עם יובל, געגועים משבוע לשבוע ואהבה.

יובל: חיבור ביני לבין סבתא והזדמנות לבילוי משותף ואישי.

סיכום פעילות הקשר הרב דורי בשנת הלימודים תשע"ח בבית חינוך ע"ש ש"י עגנון כפר סבא.

תודה למנחם מרקוביץ' על הצילום והעריכת הסרט. פורסם ביוטיוב תאריך 4 בנוב׳ 2018 ע"י מנהלת בית חינוך ע"ש "ש"י עגנון", כפר סבא מיקי בר משה

מילון

לוקש
בלוף

ציטוטים

”"אמינות ונאמנות חשובים מכל"“

הקשר הרב דורי