מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורה של לאה ויספלנר לבית קנטור

תמי קינן, ולה פיינגולד, יוכי פלד
לאה הצעירה
נערה צעירה מגיעה לארץ ישראל

אנחנו, שלושת בנותיה של לאה – תמי, ולה ויוכי, החלטנו לספר את סיפורה של אימנו לתשעת נכדיה, ולתשעה עשר הנינים שלא הכירה..

אמנו לאה נולדה בשנת 1915 בהולובי (באזור קובל, בחבל ווהלין, פולין. היום אוקראינה), להוריה ולה וקלמן-פרץ. היתה זו משפחה ברוכת-ילדים (14). הילדים הגדולים במשפחה נולדו מאשתו הראשונה של קלמן פרץ, שנפטרה, ועזבו כבר את הבית לפני המלחמה. מהמשפחה שנותרה בפולין, לא נשאר אף אחד.

בשנת 1922, בהיותה ילדה צעירה, עזבו אביה ואחיה הבכור סם (שמואל) את המשפחה והגיעו לירושלים כדי לבדוק אפשרות עלייה לארץ ישראל. הם ניסו את מזלם בעבודות שונות, התקשו למצוא פרנסה ובשנת 1928 שבו הביתה. לאה למדה בבית הספר המקומי, שהתנהל בשפה הפולנית. בסיום לימודיה הצטרפה ל"הכשרה" של תנועת "החלוץ", כשהמטרה היא עליה לארץ ישראל. אמה, שבינתיים התאלמנה (אביה נפטר בשנת 1931) התנגדה לעלייתה מתוך דאגה לצעירה שתגיע ל"ארץ האין כלום" ולא תמצא חתן. לאחר שכנועים, ניאותה לתת ללאה את ברכת הדרך בזכות הבטחתם של שני אחיה, דוד והרצל, שהקדימו אותה בעלייתם, לשמור עליה כשתגיע ארצה.

לאה וחברותיה לפני עלייתן

תמונה 1

לאה הגיעה ארצה בשנת 1936, עברה עם חבריה מן האוניה ישר לקיבוץ שהוקם ברעננה, שם עבדה בכל עבודה שנדרשה. קשיים שונים גרמו לעזיבתם של רבים מן החברים, ובעצם להתפרקות הקיבוץ. לאה מצאה עבודה בבית אריזה ברחובות ועברה לשם. בימים עבדו הצעירים קשה ואת הערבים בילו באחד מבתי הקפה, שם נמצא תמיד מי שניגן ואיפשר להם לשיר, לרקוד ולשמוח. מבילויים אלה צמחה משפחה: לאה הכירה את דוד, הם הפכו לזוג ובשנת 1942 נישאו. דוד מצא עבודה בפרדסי כפר-יונה ובעקבות העבודה עברו לגור בשכונת "עין התכלת" שליד נתניה, בתנאים של פעם: שכרו חדר קטן בבית משפחת צאל, כשהשירותים והמקלחת נמצאים בחצר.

תעודת הנישואין של דוד ולאה – הורינו

תמונה 2

לאה ודוד ביום נישואיהם

תמונה 3

זמן לא רב לאחר מכן הוצע להם להצטרף לקבוצה של עשר משפחות שיתיישבו בשכונה במזרח נתניה. בשנת 1944 הם היו בין ראשוני השכונה, שהוקמה ע"י אגודת "בני בנימין" ונקראה "נוה איתמר", על שמו של איתמר בן-אב"י. כל משפחה קיבלה בית חד-קומתי בן שני חדרים ושני דונם אדמה להקמת ענפי משק שיספקו את צרכי המשפחה. השכונה היתה מבודדת למדי ובימי חורף גשומים אפילו מנותקת. בשכונה זו התרחבה המשפחה, נולדו שלוש בנות ולאה, שהיתה עקרת בית, טיפחה משפחה לתפארת.

לאה ביום של חול

תמונה 4

 

בשל הקושי לתחזק את שני הדונם, עזבו לאה ודוד בשנת 1962 את נוה-איתמר ועברו לגור בעיר. הקושי הכלכלי שהעיק על מחיית המשפחה הביא את לאה לצאת לעבוד ולעזור בכלכלת המשפחה. מאוחר יותר לקתה בשיתוק במחצית גופה ועל אף מגבלתה הפיזית המשיכה לתפקד, לשמור על בית נקי ומסודר, לבשל ולאפות. היה בה כוח רצון עז להתגבר על מגבלותיה והיא מיעטה להזדקק לעזרת אחרים.

הבנות: תמי, ולה ויוכי

תמונה 5

לאה זכתה להשיא את בנותיה ולחבק שישה נכדים. נפטרה בשנת 1977. יהי זכרה ברוך!

הזוית האישית

תמי, ולה ויוכי: היה מרגש מאד לנבור באלבומים ובעבודות השורשים של ילדינו ולתעד את הסיפור של אימא שלנו, שלא נהגה לדבר ולספר.

לסיפורו של דוד ויספלינר ז״ל, בעלה של לאה ז״ל, לחצו כאן

מילון

הכשרה
הכשרה היא תהליך הכנתו של אדם להתיישבות בארץ ישראל על סמך הבסיס האידאולוגי הציוני-הסוציאליסטי. יש להבדיל בין ההכשרה בארץ ישראל, לבין ההכשרה בחו"ל, שהוותה בסיס לעלייה והתיישבות בארץ ישראל, בוצעה בעיקר על ידי תנועת החלוץ והייתה בשיאה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”בחורה שיש לה 5 חולצות ושתי חצאיות, יש לה מה ללבוש “

הקשר הרב דורי