מאגר סיפורי מורשת

יפה אסייג קרויה על שם סבתא שלה. קטש היה שמה לפני הנישואין. נולדה בארץ, ביפו. נולדה בתאריך 20.8.1955. האחות השנייה, הייתה הכי מפונקת במשפחה, יש לה 2 אחיות ואח. האחות האמצעית. אחותה הגדולה גרה בחולון, אישה טובה אוהבת לעזור. אחותה הקטנה גרה ברחובות, גם אוהבת לעזור, הנתינה עברה מהאימא. אחיה גרוש. אביה היה בהרצל בצבא, קטוע רגל. יש ליפה 13 נכדים. יש לה אתר מתכונים, ו-160 אלף עוקבים בפייסבוק. היא גדלה ביפו.

כשהייתה בת שנתיים חגגו לה יום הולדת גדול מאוד, עם תזמורת והמון אנשים. יום הולדת כמו חתונה. זה היה אירוע שמאוד זכור לה בחייה. בית כמו ארמון, הכניסה ענקית, פסיפס על הרצפה סלון ענק שעשו בו המון אירועים. אם למישהו לא היה כסף הייתה אמה נותנת לאנשים לחגוג בביתה. אמה הייתה בתנועת לח"י.

חגיגת יום הולדתה השנתיים

כשהייתה קטנה אהבה לשחק בבובות. הייתה במוסינזון, למדה בישול בתיכון, מרקים,קינוחים וכד'. תמיד אהבה לבשל. תחילה החליטה שרוצה למכור בגדים, קנתה דגמים וישר נמכרו מהר מאוד. מי שהיה בא הייתה מכינה עוגות וקפה.

זוכרת שירים שאימא הייתה שרה לה לפני השינה. ישנם שירים שעדיין שרה לילדים כמו "עשר אצבעות לי יש". כשהייתה ילדה הייתה הולכת למושב לדודים שלה וקוטפת פירות מהעצים, תותים, דובדבנים וגם הייתה רוכבת על סוסים.

הבת שלה חלתה בסרטן לפני 3 שנים, היה קשה לה אך תמיד הייתה הולכת איתה לכל מקום ומשמחת אותה, הולכת איתה לאכול, אמרה שתוריד את השיער ביחד איתה ותמיד תהיה איתה. היא החלימה.

היא עבדה תחילה בשכם ביחסי ציבור. המצב בבית לא היה טוב והייתה מביאה את כל הפיצויים להוריה לעזור להם. היא עבדה במקצוע זה עד גיל 19. שירתה שנה בצבא אך בעלה אמר שהוא לא רוצה שתמשיך. כשהייתה מלחמת ששת הימים הם ראו את הכל, הם ידעו שתהיה מלחמה. הייתה מלחמה קשה מאוד.

תמיד לפני פסח הם עושים בסיסה, חיטה, אגוזים , שקדים ושמים מפתחות ומברכים. היא אוהבת את כל החגים כי היא תמיד מבלה אותם עם הנכדים. היא הייתה בחו"ל, פעם אחרונה לפני שבתה חלתה הם היו יחד באיטליה. בתה קיבלה טיול חינם הן טיילו  וניסו להנות כמה שאפשר, כיוון שבתה החולה לא נהנתה כל כך.

תחביבה, לבשל ולאפות, לעבוד בגינה. היא רצתה להוציא ספר בישול. בעלה התנגד ולא רצה שהיא תוציא ספר בישול. אז עלה לה רעיון. היא התקשרה אליו ואמרה לו שאם הוא מוציא את הספר לאור, היא  מבטיחה לא לנסוע בשבת (בעלה חרדי וזה היה חשוב לו). בסופו של דבר היא הוציאה את הספר ונמכרו 800 עותקים. לספר קוראים "השמש זורחת בצלחת".

היא הכירה את בעלה בבת ים, אצל חברתה זיכרונה לברכה. חברתה עשתה לה שידוך, תחילה היא לא רצתה, אבל חברתה התעקשה ואז היא הלכה לפגישה איתו. הוא לא היה לטעמה בהתחלה. הם שיחקו קלפים ומאותו יום תמיד ביקש ממנה לצאת לטיולים ולנסוע. אחרי שבוע הם נסעו לירושלים והדודים שלה אמרו: "הנה החתן שלנו" ואז הם ביחד. בשנת 1974 הם התחתנו. החתונה הייתה באולמי שושנים, בתל אביב. לפני החתונה הייתה חגיגת חינה ויום לפני היא הלכה ל"מקווה". מה שהיא עושה היום אינו היה מה שהיא תכננה, לעולם לא רצתה לעבוד בבישול. החלום שלה היה שתהיה לה רשת של בגדים. היה לה גם תחביב של תכשיטים.

בגיל 23 היו לה שלושה ילדים. יש לה בן ושלוש בנות. רפאל, שלי, סיגלית, ליזה. ליזה נקראת על שם חמותה. היא הייתה נוכחת ב- 12 לידות, שכל פעם התרגשה מחדש, תמיד נתנה אנרגיות טובות ועזרה להן שלא יסבלו ושירגישו בנוח וטוב. היא מבקרת אותם הרבה פעמים, תמיד נפגשת עם המשפחה ואוהבת אותם מאוד. כל שבת הנכדים ישנים אצלה. היא אינה מגבילה את הנכדים שלה בשום דבר.

אחרי שיצאה לגמלאות היא עושה ארבע פעמים בשבוע התעמלות, מבקרת את אביה פעם בשבוע, מכינה לילדים שלה אוכל כל שבוע.  עכשיו היא בדרך להוציא את הספר השני.

הזוית האישית

יפה אסייג: אימצתי לעצמי נוהג אני אומרת כך: האחר תמיד צודק, חיוך הוא ממגנט, להישאר רגועים, לא להתערב לאף אחד בחיים, כל אחד והדרך שלו לחיים ובן אדם אחר. לתת טיפים, אך לא להיכנס לנעליים של האחר.