מאגר סיפורי מורשת

קורותיה של רבקה סגל/גלוזמן

רבקה סגל נולדה בשנת 1937, בקריית מוצקין, להורים לאה ודוד סגל ולאחיה משה. בשנותיה הראשונות גרה המשפחה בצריף בשכונת הצריפים ולאחר מכן בבית. אביה היה סוחר ידוע באזור ואימה, עקרת בית חרוצה ואף שמשה כאחות בהתנדבות בשכונה. כשהיתה בגן נולדו אחיה, אריה ואחותה, חווה. המשפחה חיה חיים מסורתיים עם קידוש בערבי שבת, חגיגת החגים ואביה אף הלך לבית הכנסת בימי שישי וחג. בשבתות נהגו לטייל בארץ.

רבקה למדה בבית הספר היסודי "אחדות" בקריית מוצקין שם הצטיינה בלימודים ואף בספורט.

בפרוץ מלחמת השחרור, עברה המשפחה לחיפה מפאת חשש מעויינות הערבים בסביבה. רבקה עברה ללמוד בבית הספר "גאולה", אך שנה לאחר מכן עברה לבית הספר הריאלי בשל רמתו הגבוהה יותר. בתקופה זו נולד אחיה, יהודה. כשהיתה בתיכון הכירה את אדיר גלוזמן, שלימים יהיה בעלה. הוא שירת בחייל הים והשניים נפגשו במסיבה של אחת הבנות. אדיר ליווה את רבקה הביתה ונוצר קשר חזק וחם ביניהם. בתיכון למדה במגמות ספרות ופדגוגיה, וזו היתה בעצם תחילת פסיעה ראשונה של רבקה בדרך החינוך הארוכה והיפה, בה תצעד שנים רבות בהמשך.

כשסיימה תיכון, אדיר ורבקה התחתנו ועברו לדירה בגבעתיים, ואדיר החל לעבוד כנהג אוטובוס כחברת "דן", ורבקה החלה ללמוד בסמינר לוינסקי במגמה הפדגוגית, וכשסיימה החלה לעבוד כמורה בבית הספר "החייל" ביד-אליהו. בשנתה השנייה, נכנסה רבקה להריון, אך המשיכה ללמד ככל שיכלה. ובשנת 1959, נולדה ביתה הבכורה, ורד. לאחר הלידה, עברה רבקה ללמד בבית הספר "הגנה" ביד-אליהו, שם עבדה עד שנת 1972 ולימדה בעיקר תלמידים יוצאי תימן. בשנת 1964, נולדה ביתה השנייה, איריס והשמחה בבית היתה רבה. בשנת 1972, התקבלה רבקה ללימודי ניהול בית ספר בארמון הנציב בירושלים ובסוף לימודיה קיבלה את ניהול בית הספר "ואדי חדש" בהרצליה, שאך זה הוקם (מספר ימים לפני תחילת השנה, אף באו כל המשפחה והמורים לנקות את בית הספר בעצמם ולהכינו לקראת התלמידים).

ניהול בית הספר דרש עבודה רבה – בחירת צוות המורים והמזכירות, קשר עם משרד החינוך, עם הפיקוח האזורי ועם מחלקת החינוך בעיר, בחירת תלבושת אחידה, שיטות לימוד ואף שם לבית הספר, שבסוף, לאחר דיונים רבים נקרא – "הנדיב".

בית הספר ערך מפקדי בוקר, טקסים, תחרויות ספורט, תערוכות ועוד. הושם דגש רב על שיטות הוראה חדשניות, מיוחדות ושונות. רבקה הביאה לבית הספר את שיטת הלימוד בקבוצות אותה למדה בבית הספר הריאלי בילדותה. בשנת 1985, יצאה רבקה לגמלאות מוקדמת, אך חזרה לעבוד כשנה לאחר מכן כמנהלת מחלקת החינוך במועצה החדשה "אלפי-מנשה" והיתה הראשונה בתפקיד זה. ניהול המחלקה החדשה היתה משימה לא פשוטה, שכן אפילו מבנה קבע לא היה והמחלקה נאלצה לעבור מספר מבנים. כמו כן, המועצה הלכה וגדלה ונפתחו עוד גני ילדים ובתי ספר והעבודה היתה רבה (תקציבים, הסעות לתיכון בכפר סבא, רווחת הילדים וכו').

בשנת 1999, יצאה רבקה לגמלאות ומאז היא "עובדת" כאם וסבתא במשרה מלאה לשתי בנותיה וששת נכדיה.

הזוית האישית

היה לי כייף גדול ללמוד על קורותיה של סבתי. כבר הכרתי הרבה סיפורים מעברה, אך התיעוד עשה לי סדר בראש והוסיף המון פרטים שלא ידעתי. זמן האיכות עם סבתי היה לי נעים מאוד וחשוב מאוד.