מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורה של אביטל קליין מגני תקווה

שחר עם קליין אילן ואביטל בתכנית
אביטל בשרות הצבאי
אביטל קליין מספרת את סיפורה לשחר פרידמן

שמי אביטל קליין (זלמן). נולדתי בתאריך 22.4.1945 בקיבוץ אלונים.

אבי צבי זלמן ואמי עליזה לבית גלוגובסקי הגיעו (כל אחד בנפרד ) מפולניה בדרך בלתי לגלית בסביבות 1939 לקיבוץ שפיים ושם נפגשו דרכיהם. הם עברו  לקיבוץ אלונים ושם התחתנו בתאריך 17.10.1942. לאחר חתונתם קיבלו הורי כזוג נשוי אוהל והרהיט הראשון שקיבלו לאוהל היה ארגז תפוזים מעץ שנהיה לארון קטן.

אנחנו שלוש אחיות, אחותי הבכורה אריאלה נולדה בתראריך 18.9.1943, אני האמצעית נולדתי בתאריך -22.4.1945, אחותי הצעירה שרי נולדה בתאריך 23.12.1948.

בקיבוץ, מהילדות הילדים גדלו בבתי ילדים בלי ההורים, מי שטיפל בנו היו המטפלות. ההורים היו זוכים לראות אותנו משעה 16:00 עד 20:00. כל ילד היה בקבוצת הגיל שלו: בבית תינוקות, בגן ילדים, ובכיתות.

בילדותי

תמונה 1

הרבה לא זכור לי מקיבוץ אלונים, מכיוון שבגיל שבע בעת הפילוג בתנועה הקיבוצית עברנו לקבוצת "נווה-ים" שעל שפת הים. הורי בחרו להגיע לנווה-ים, בגלל שאמי רצתה קיבוץ השוכן ליד הים.  בקיבוץ הבתים נושקים לים. היו חורפים שהים הציף את הקיבוץ והגלים הגיעו עד לבתים.

תמונה 2
כשבאנו לקבוצת נווה-ים, לא הייתה לי קבוצת גיל מתאימה ולכן, שייכו אותי לקבוצת גיל נמוכה יותר. יוצא שהרווחתי עוד שנת ילדות נוספת בגן. ההיקלטות במסגרת הכיתה הייתה לא קלה בהתחלה, אך במהרה התאקלמתי והייתי מהמובילות בכיתה. לדוגמה כאשר הייו בוחרים בספורט למשחקים ותחרויות, תמיד היו בוחרים בי. בתקופת השיא היינו בכיתה כ-15 תלמידים. אלו הילדים שהיו איתי מכיתה א' עד ח': ימי חן, איתן כחל, דני סוקולר, קובי כגן, עלמה גנזלר ז"ל, פנינה הלוי, מאירה בר, מוישלה קלמנוביץ, משה שוורץ, דפנה ברץ (שהייתה ילדת חוץ), גדי סמו, עוזי בן דור, רחל ברבש.

חברי קבוצתי בנווה-ים

תמונה 3

גם להורי ההיקלטות הייתה לא קלה, במסגרת הפילוג הגיעה קבוצה גדולה מקיבוץ יגור אך לא שיתפו אותם בתפקידי מפתח בקיבוץ. בעקבות זה, חלק מהם עזבו העירה.

קבוצת נווה-ים  הייתה ישוב שהתבסס על הדייג ובית החרושת לשימורים "נון". מקיבוץ דל שהתבסס בעיקר על דייג הפך לישוב שהתבסס על חקלאות, כותנה, כרם ענבים, בריכות דייג, רפת, לול, בית הארחה ופלחה. המים של קיבוץ נווה-ים בשנים הראשונות היו מים מליחים מבאר מים שהייתה קרובה לים, כי מי הים חלחלו אליה.

הכיתה שלנו התגוררה בבית ילדים שהיו בו חדרי שינה, חדר אוכל, מקלחת וכיתת לימודים. המורות שהיו לנו : בכיתה א', חסיה שבאה מקיבוץ יגור. מה שזכור לנו ממנה זה שהייתה ליד הכיתה פינת חי שבה היו אפרוחים, והיא הייתה לוקחת בפה קצת חלב או מים ונותנת לאפרוחים. מורה נוספת הייתה דינה טישלר שהייתה מורה נהדרת. זכור לי שלאחר שההורים היו משכיבים אותנו לישון ב- 20:30, היא הייתה באה ומספרת לנו סיפורים מעניינים שאף ילד לא רצה לפספס. מאד אהבנו את דינה. בכיתות הגבוהות של העממי הייתה נורית גוברין, מורה שכירה מבחוץ. מנהל בית הספר היסודי היה דוב אשל. ציפורה דרורי הייתה מורה לאנגלית ולמלאכת יד.

מכיתה ט' עד יב' למדתי בבית הספר החקלאי כפר-גלים שבמבואות חיפה. למדתי בכיתת בגרות חקלאית במגמת בגרות כללית. זוהי הייתה הפעם הראשונה שבבית ספר חקלאי הייתה בגרות כללית. בימי החופש עבדתי בקיבוץ בבית ילדים, בחדר אוכל, בגן ילדים, בשדה, בלול.

בקיבוץ הייתה תנועת נוער – הנוער העובד והלומד. לבשנו חולצה כחולה ושרוך אדום. הייתי מדריכה של ילדי כיתה ו' ו-ז'. היינו יוצאים למחנות עם החניכים ליומיים שלושה.

בקיבוץ חגגנו חגים מיוחדים בנוסח קיבוצי. לנווה-ים הגיע במסגרת הפילוג מקיבוץ יגור המלחין יהודה שרת, אחיו של משה שרת שהיה באותו זמן שר החוץ. הוא הביא איתו הגדה בנוסח של הקיבוצים שבה הודגש נושא האביב. גם המנגינות של השירים היו שונות מהנוסח המקובל. יהודה שרת נתן גוון קיבוצי חילוני ולא דתי לחגים, תוך הישענות על רקע מסורתי. זה בעיקר הודגש בהגדת פסח.

שלוש האחיות לבית זלמן בחג שבועות בקיבוץ

תמונה 4

התגייסתי לצבא בדצמבר 1964.

תמונה 5

כשהתגייסתי לצבא רציתי להיות קרובה לאילן חברי. שירתתי בקצין העיר בירושלים. באמצע השירות התחתנו. המעבר מהקיבוץ לעיר לא היה קל. בקיבוץ קיבלנו הכל על מגש של כסף, ואילו בעיר הייתי צריכה לדאוג להכול בעצמי. עברתי לעיר עם מיטת סוכנות מברזל ותחתוני אתא.

התחתנתי עם אילן ב-6.7.1965 באולם רונית (מסעדת שובע לשעבר) שבירושלים.

בחתונתנו

תמונה 6

בשנה הראשונה קיבלנו את הדירה של ההורים של אילן, ברחוב שמואל הנביא. אחרי שנה עברנו לדיור צבאי במחנה אלנבי שם גרנו שש שנים. שם נולדה בתנו הבכורה עינת בתאריך 8.3.1969.

התחלתי לעבוד אחרי החתונה במנהל מקרקעי ישראל ועבדתי שם במשך 12 שנה עד שעברנו למרכז הארץ בעקבות עבודתו של אילן בצבא. בתאריך 20.7.1973 נולדה בתנו השנייה דלית. בתאריך 22.8.1977 נולדה בתנו השלישית שרון. שתי הבנות הראשונות נולדו בהדסה עין כרם, ושרון בהדסה הר הצופים, היכן שאילן נולד.

בשנת 1972 עברנו לגור ברחוב שחראי שבבית וגן בירושלים וב-1982 עברנו לבית שכור בנווה-מונוסון. נווה-מונוסון מועצה מקומית .מקום שליו שקט ויפה.

אבי צבי נפטר ביום 30.7.1982 ונקבר בקיבוץ נווה-ים.  אמי עליזה נפטרה ביום 24.8.1995 ונקברה בקיבוץ נווה-ים.

אבי ואמי זכרונם לברכה

תמונה 7

בשנת 1988 קיבלתי את הזיכיון בסוכנות הדואר בנווה-מונוסון. אחרי שאילן גמר ללמוד הוא הצטרף אלי לעבודה וביחד עסקנו בניהול הסוכנות עד שנת 2006. גרנו בנווה -ונסון עד 31.12.1999. מתחילת שנת 2000 אנחנו גרים בדירתנו הנוכחית בגני-תקווה.

עינת בתנו הבכורה נישאה ליובל דוד בתאריך 29.9.1994 מיד לאחר הנישואין הם יצאו לשליחות בשגרירות ישראל למשך שנתיים לקהיר שבמצרים ומשם המשיכו את השליחות בשגרירות ישראל במשך 3 שנים בטוקיו שביפן. שם נולדה הנכדה הראשונה שלנו צ'אני-דניאל ב- 21.9.1996 , נסעתי למשך 3 חודשים והגעתי ליפן יום לפני לידתה. ביפן נולדה גם נכדתנו השנייה יעל ב-9.4.1999 . כעבור חצי שנה מלידת יעל הם חזרו לארץ והתיישבו בשוהם. שם נולדו שני הנכדים הנוספים הראל ב-21.7.2006 ועידו ב-22.1.2009 .

תמונה 8

בתנו השנייה דלית נישאה לגיל ג'רסי ב-1.4.2005 ובשנת 2008 הם נסעו לארצות הברית מטעם העבודה והם שוהים שם עד היום. בארצות הברית נולדה נכדתנו מיה-דריה ב-7.9.2010 (היינו אצלם בארה"ב בזמן הלידה). ונכדתו גלי שנולדה ב-28.11.2016 (היינו אצלם בארה"ב שלושה חודשים לאחר הלידה).

תמונה 9

בתנו הקטנה שרון טרם נישאה

תמונה 10

הזוית האישית

שחר פרידמן בתכנית הקשר הרב דורי עם אביטל ואילן קליין

תמונה 11

מילון

גני תקווה
גני תקווה (גַּנֵּי תִּקְוָה) היא מועצה מקומית בבקעת אונו, מחוז המרכז בישראל, מצפון לסביון, מדרום לפתח תקווה וממזרח לקריית אונו. כשאר ערי בקעת אונו ויישוביה, גני תקווה היא פרוור של תל אביב. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1953. ויקיפדיה

ציטוטים

”שירתי בקצין העיר בירושלים“

הקשר הרב דורי