מאגר סיפורי מורשת

שם סבתי הוא ברכה, היא נקראה על שם סבתא מצד אביה, ששמה היה ברטה. שם המשפחה של סבתא שלי כיום הוא ברק, שם משפחתה לפני הנישואים היה איז'ק שזה למעשה יצחק מהתנ"ך.

סבתי נולדה בתאריך 23.2.1947 שנה לפני קום המדינה, בחיפה בבית חולים פרטי שהיה באיזור שבו היו גרים ערבים לכן, היו זמנים מיוחדים  לביקורים בזמן "העוצר".

סבתי ילדת סנדוויץ', יש לה עוד  שני אחים, הבכור שמו דויד – דודו, שנולד בשנת 1942 בארץ, והצעיר ששמו אהרון שנולד בשנת 1952 גם הוא בארץ. בילדותה גדלה סבתי בחיפה, משפחתה ומשפחה נוספת אשר לא הכירו, גרו יחד באותה הדירה, חלקו את אותו המטבח והשרותים כאשר היה לכל אחד מן המשפחות חדר המשמש את המשפחה. בגיל ארבע עברו למעברה – לצריפים, בעין שרה ומשם למושבה נהריה. בנהריה הם גרו בבית שאביה בנה לצד דירת סוכנות שהפכה למאפייה. מבנה "הדירה" שגרו בה, היה חדר ארוך שחולק לשניים.

בנהריה כאשר היתה ילדה צעירה התחנכה בגן ילדים. לאחר מכן למדה בבית ספר ציבורי "רמז" וכאשר הילדים רצו להיפגש הם ניפגשו בבית הכנסת של השכונה "צריף". בבית סבתי דיברו ביידש ובעברית ובשביל שהילדים לא יבינו על מה ההורים מדברים ההורים דיברו בערבית. שירי הילדות של סבתא נישמעו ביידש בגלל שסבתא טיפלה בה ובזמן שהיתה עם הוריה שרו שירי ארץ ישראל שהיו באותם ימים. סבתי אהבה לאסוף הרבה חפצים בילדותה כמו: זהבים, פרסים, עטיפות של מסטיק וכו…

משחקי ילודתיה היו: משחקי רחוב, מהסיבה שלא היה מקום בבתים. לדוגמא: קלאס, מחבואים, חבל, תופסת קופת חולים, חמש אבנים ועוד… סבתי למדה שמונה שנים בבית הספר היסודי "רמז", מכיתה א' ועד ח'. בתיכון למדה בנהריה שנתיים, ט-י מעורב ובכיתות יא-יב במגמה ריאלית. באותם זמנים לא היה נהוג לחגוג את בת המצווה, אלא רק בר מצווה לבנים בגיל 13.

מנהגי המשפחה כאשר היתה ילדה צעירה היו: ארוחת בוקר גדולה ביום שבת ונסיעה לחוף אכזיב שבנהריה. לאחר שסיימה את שתיים עשר שנות הלימוד היתגייסה למפקדה של חל-חימוש ושירתה בתור משרטטת, לאחר שנתיים של גיוס חובה המשיכה לכמה שנים של קבע. בתור ילדה חוותה את מלחמת השיחרור וההתשה ובתור חיילת בשירות עברה את מלחמת ששת הימים.

סבתא בתקופת השרות הצבאי

כשהתבגרה עבדה ולמדה בארץ ובח"ול כהנדסאית מכונות, עבדה 52 שנה במקצוע ומאוד נהנתה בעבודותיה. סבתא הכירה את סבא בנהריה. הם התחתנו בשנת 1970 כאשר היתה בת 23, הם התחתנו בנהריה. כאשר רצו להזמין אורחים לחתונה כתבו הודעה בעיתון "קול נהריה". כאשר סבתי היתה בת  28  בשנת 1975 נולדה דורית ושהיתה בת 33. בשנת 1980 נולדה יעל.

הצלחת העתיקה של סבתא

לסבתי יש צלחת מסורתית עתיקה בת 200 שנה בערך, אשר היא קיבלה אותה מסבתא שקיבלה מסבתה. צלחת זו הייתה בשימוש במשך כל הדורות הארוכים כצלחת חג הפסח. סבתי עבדה שלוש שנים בשוויץ.

סבתי אוהבת מאוד לטייל בחול ובארץ. סבתא שלי גאה לחיות בארץ ועל כך שיצרה משפחה מאוחדת ושמחה עם ילדים ונכדים. סבתי יצאה כבר לגמלאות והיא בעלת תחומי עניין רבים, היא מאוד אוהבת לעשות דברי מלאכת יד כגון: תכשיטים מחרוזים, עבודות בנייר וכו' במשך השנים האחרונות היא משחקת ברידג', רוקדת ריקודי עם ועוד…

הזוית האישית

הילה: למדתי שיש סיפור מרתק ומעניין מאחורי סבתא שלי, ואני מקווה שהיא תמשיך לספר לי עוד סיפורים על עברה.