מאגר סיפורי מורשת

העבודה ברמב"ם

הגעתי לרמב"ם דרך משרד הבריאות, לאחר שסיימתי ללמוד באולפן, התחלתי ללמוד באולפן ב-1973 אחרי שעליתי מגיאורגיה.

התקבלתי לעבודה ב-1975, במחלקת אספקה סטרילית במרכזית חדרי ניתוח. תוך כדי עבודה למדתי איך להרכיב את כל המערכות, שכיום בשימוש בחדרי ניתוח ובכל המחלקות ברמב"ם.

למדתי איך להרכיב מערכות לכל המטרות למען החולים שבאים לרמב"ם, והיה לי סיפוק מאוד גדול, הייתי אחת העובדים המוצלחים במקצוע, העבודה הייתה מורכבת אך מעניינת ודורשת הרבה אחריות.

היה לי קשר טוב עם המנהלים, אסתר ברנץ, חיה כרמי ובני אזולאי ועם הצוות, עליזה שלום, מרסל שפרלין, גילי פרץ, מרינה דוידוב, מרים עדישוולי, תמי זיזוי ועוד הרבה אנשים שעבדו איתי יחד. הרגשתי במחלקה תמיד מקובלת וזה נתן לי כוח להמשיך לעבוד הרבה שנים.

תמיד הרגשתי שייכת לארץ וזה מה שנותן כוח לבן אדם להמשיך לחיות טוב. נוסף לכך שעבדנו יחד, היינו גם חברים טובים. היינו נפגשים, נוסעים יחד לטיולים, עורכים מסיבות, מזמינים לאירועים משפחתיים ועד היום אנחנו שומרים על קשר.

סיימתי את שנות העבודה שלי ב-2006 ויצאתי לפנסיה מוקדמת. עבדתי שם 32 שנים ונהניתי מאוד מהעבודה ברמב"ם.

פעמיים בחודש, בזכות ארגון לגמלאים, אנחנו נפגשים ברמב"ם בהרצאות ולפעמים גם טיולים, נפגשים עם אנשים שעבדנו אתם יחד והמפגשים האלה מאוד מוצלחים.

הדבר החשוב שלמדתי מהורי: להיות בן אדם – זו משמעות החיים, ואני שמחה שרכשתי את התכונה הזו עד היום. 

אני בקשר הדוק מאוד עם משפחתי המורחבת ועם החברים וזה נותן סיפוק מאוד גדול בלחיים, לא להרגיש מבוגרת ולא להיות בודדה. 

אני רוצה להודות לארגון משרד החינוך, לארגון הפרויקט, לרונית יריב ולתלמידים אורי, גלי ודוד.

עם ילדי הקשר הרב דורי

עם התלמידים בקשר הרב דורי

עם החברות הכי קרובות

מסיבת הפרישה שלי מרמב"ם

 

חלוקת תעודות הצטיינות מחלקתיות

 

הכנת מיכשור לפני ניתוח