מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בקזבלנקה שבמרוקו ב-1949. היינו 9 אחים ואחיות מתוכם אני הבכור. יש לי בן שממנו יש לי שלשה נכדים נפלאים ויש לי בת שממנה יש לי גם שלשה נכדים נפלאים.

משפחתי עלתה לארץ בשנת 1963 ממרוקו. הייתי אז נער בן 13 ומיד כשהגענו רצו לחגוג לי בר מצווה. בשל הקשיים הכלכליים הורי נאלצו לחגוג לי ולאחי שהיה רק בן 12 חגיגת בר מצווה משותפת. התחלתי ללמוד בבית ספר אך כשהתרבו הקשיים הכלכליים, נאלצתי לעזוב את הלימודים ולצאת לעבוד על מנת לתמוך בהורי ובמשפחתי. עבדתי במוסך, עבדתי במאפייה, עבדתי בבנייה, עבדתי ברחיצת מכוניות ובכל עבודה שיכלה להכניס כסף לעזרת המשפחה.

הורי לא שלטו בשפה העברית, דבר שהוסיף לא מעט קשיים לקליטה בארץ. לשמחתי, במרוקו למדתי בבית ספר אליאנס דתי ולכן הייתי היחיד שידע מעט עברית ויכולתי לעזור בתקשורת שבין המשפחה לכל הרשויות. באותה תקופה החיים בארץ לא היו פשוטים וקשה היה למצוא עבודה.אבי היה חשמלאי במקצועו ולאחר זמן מה אבי התחיל לעבוד בחברת "מקורות" במקום מרוחק והיה נעדר מהבית במשך כל השבוע מלבד סופ"ש.

דפיקות בדלת…

לאחר זמן מה התחילו מדי לילה דפיקות בדלת שלא ידענו את מקורם. כך המקרה היה חוזר פעם אחר פעם כשאבי נעדר מהבית. אימי היתה פחדנית מטבעה כך כאשר המקרה היה קורה אימי הייתה מפוחדת ומבוהלת עד מאוד. אני ידעתי על אירועים אלה ולמרות שגם אני וגם אבא שלי שידע על אירועים אלה, ניסינו להרגיע את אימי אך לשווא. יום אחד אימי ביקשה את עזרת השכנים שגרו בדלת הסמוכה וסוכם כי כשיהיו דפיקות בדלת אימי תאותת לשכן דרך המרפסת המשותפת בסלון הבית והוא יגש לדלת ויבדוק מי מטריד אותנו.

לילה לאחר מכן הופיעו שוב הדפיקות בדלת ואימי יצאה בשקט ובחושך מוחלט לכיוון המרפסת לאותת לשכן. בזמן זה אני התעוררתי מהרעשים ויצאתי מחדרי לכיוון הסלון לעזור לאימי. כשהגעתי לסלון בחושך מוחלט אימי ראתה דמות, חשבה שזהו האיש אשר דפק בדלת והחלה בצרחות נוראיות. אני קפאתי במקום וכל הניסיונות שלי להגיד לה שזה אני לא הועילו והיא המשיכה בצעקות עד לב השמים. בשלב מסויים התקרבתי אליה וצעקתי: "אמא זה אני" וכשהיא קלטה שאכן זה אני הפסיקה לצעוק התעלפה ונפלה על הרצפה. זה שדפק בדלת כנראה שמע את הצעקות, ברח ולא חזר עוד לעולם.

הזוית האישית

ישי: אימי נותרה עם טראומה נוראה מאותו לילה, ולי היו סיוטים רבים תקופה ארוכה ולמרות שחלפו מעל 50 שנה אני לא שוכח ולא אשכח את האירוע עד סוף ימי.