מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בקהיר שבמצרים ב-1945, למשפחה בורגנית במעמד בינוני-גבוה. זו הייתה תקופה של סוף מלחמת העולם השנייה. יחסית יהדות מצרים לא נפגעה במלחמה זו ובסך הכל חיה הקהילה היהודית במצרים ברווחה יחסית לשכניה.

עם ההכרזה על הקמת מדינת ישראל החלו התנכלויות ליהודים. חלק די גדול של היהודים עזבו את מצרים. חלקם הגדול עלה ארצה והיתר היגרו לצרפת וארצות הברית.

הקליטה בארץ הייתה קשה והתנאים שבהם גרנו עם משפחות רבות של עולים אחרים היו מתחת לכל ביקורת (חיינו במעברות שזה היה פתרון של קברניטי המדינה בימים הראשונים לקליטת העלייה). אנו כילדים לא הרגשנו את הקשיים בהם התמודדו הורינו. מבחינתנו, האפשרות לבלות בשדות מסביב לצריפי מגורינו, היתה נהדרת. היו שדות רבים, ונהנינו לשחק בכל מיני משחקים (תופסת, מחבואים, משחקי כדור ועוד…). 

לאחר תקופה שבה אבי עבד בעבודת דחק שהמדינה יזמה ובשל העובדה שהוא שלט בשפה הערבית מצא מודעה שבה דרושים עובדים בעלי ידע בשפה הערבית במוסד. לאחר שעבר את המבחנים התקבל כעובד למוסד 

בתל אביב. 

כתוצאה מכך מצבנו הכלכלי השתפר ועברנו לגור בבת-ים, שם סיימתי את לימודיי התיכוניים והתגייסתי לצה"ל בסוף שנת 1963. עברתי קורס קצינים שאותו סיימתי בסוף שנת 1965. הוצבתי ביחידה ליד גבול רצועת עזה שבשנים ההם יישובי הרצועה סבלו ממסתננים שחדרו מהרצועה ליישובים ועשו פיגועים (גנבו ציוד חקלאי, 

פגעו באנשים). היחידה שלי עסקה בהכשרת התושבים בנושאים צבאיים ואימונים בנשק. בלילות היינו שוכבים במארבים למניעת חדירות. ברובם הצלחנו למנוע חדירה ובמקצתם נכשלנו.

 

כאן נרחיב על אירוע שקרה בתקופה זו אשר השפיע עליי באופן מיוחד וגם שינה במידה רבה את השקפת ילדותי.

המקרה אירע באחד מהלילות ששכבנו במארב וחיכינו זמן מה ולפתע גילינו דמויות חשודות בשטח לאחר שפעלנו לפי ההנחיות שתורגלנו פתחנו באש וגילינו שהדמויות מתחילות לברוח וביקשנו עזרה מהחברים שהיו בגזרה 

לרדוף אחרי הדמויות.

חיים, שהיה חברי הטוב ביותר, שמע את קריאתנו, זינק על הג'יפ עם עוד שלושה חיילים ובמרדף זה עלה על מוקש שהוטמן על ידי המסתננים שבתקופה זו נקראו פדאיונים. לצערי הרב חיים נהרג באירוע זה. חיים היה קצין צעיר ומפתיע יפה תואר בעל חוש הומור. גרנו באותם מגורים תקופה ארוכה בילינו ביחד כשיצאנו העירה, הלכנו למועדונים ולסרטים. מותו היכה בי קשות וגיבש אצלי את תפיסת העולם שבכוח בלבד לא ניתן להגיע להסדרים בינינו לבין שכנינו. בהלווייתו שנערכה בבית הקברות הצבאי שבקריית שאול ספדתי לו הספד כמו רבים ממפקדיו שמהדהד עד היום בי.

השנים חלפו. התחתנתי, נולדו לי שתי בנות, סיימתי את שירותי הצבאי בדרגת סגן אלוף ובשנת 1996 עברנו לגור במודיעין ועבדתי בעיריית מודיעין כקב"ט במודיעין. נולדו שלושת נכדיי ובשנת 2012 פרשתי לגמלאות 

גם מעיריית מודיעין.