מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בעיר באקאו ברומניה ב 27.4.1946 להורי קראו חנה ולייזר (אליעזר). הייתי הילד האמצעי במשפחה בין שתי אחיות: מרייתה וגיטה (טובה) גדלתי בשכונה יהודית בשם לקה שהייתה דומה לגטו.

למדתי מקצוע בבית ספר מקצועי למסגרות. בבית הספר היינו רק 3 יהודים בין מאות גויים בגלל שאבי רצה שאני אלמד מקצוע. הוא אמר שבכל מקום בעולם מקצוע זה כמו צמיד זהב.

רוב היהודים הלכו ללמוד בתיכון כי הוריהם רצו שיצאו רופאים או עורכי דין.

ב-31.12.1963 במסיבת הסילבסטר שערכתי בביתי הזמנתי את קלרה (אשתי) ומשם הכרתי אותה והתאהבתי בה אהבה ממבט ראשון.

בשנת 1964 נפתחו האפשרויות לעלות לארץ ישראל.

ב-25.5.1964 כשהייתי בן 18 עליתי לארץ עם משפחתי. בטיסה בדרך לישראל הייתה עצירת ביניים באיטליה בעיר נאפולי. ישנו במלון, הסוכנות היהודית מימנה אותנו. הסוכנות הסיעה אותנו למלון ובדרך למלון הם ניסו לשכנע אותנו לעשות עליה לארה"ב. אבא שלי אמר להם שהוא מוכן לעלות לארץ אפילו בשחייה ולא לארצות הברית כי בארץ חיכו לו אחיו ואחיותיו שהצליחו לעלות לארץ בזמן המלחמה (מלחמת העולם השנייה).

עליתי לארץ מנאפולי באונייה בשם ירושלים שהביאה אותנו לנמל שבחיפה.

אחרי 30 שנה חזרתי לעיר מולדתי (באקאו) ולא מצאתי זכר משכונת הולדתי. השכונה נמחקה מעל פני האדמה כולל בתי הספר, בתי הכנסת ומגרשי המשחקים.

ביקשנו מהסוכנות בית ליד חיפה להיות קרובים לאח של אמא. העבירו אותנו ישר למעברה בעפולה עילית. השארנו את המזוודות במעברה וחזרנו לחיפה לאח של אמא עד שסידרו לנו בית בגבעת המורה ליד עפולה בשיכון.

בארץ עבדתי כדי לעזור לפרנסת המשפחה. עבדתי בלילות בבית חרושת לסוכר, חפרתי תעלות עבור הנחת קווי טלפון של בזק, בקיץ עבדתי בשדה איסוף תפו"א ואחר כך עבדתי בבית אריזה בקיבוץ עין חרוד.

לאחר שעבדתי בבית האריזה עזבנו את גבעת המורה ועברנו לגור ביפו. בדירה ביפו גרנו בחדר אחד כל המשפחה ביחד. שלושה חודשים לאחר מכן התגייסתי לצבא- במאי 1965. בצבא עברתי קורס לנהיגה. יחד עם הטירונות. אחרי חצי שנה העבירו אותי לפיקוד דרום בתור נהג בחיל תותחנים.

בזמן מלחמת ששת הימים הייתי חייל בסדיר. האריכו לנו את השירות בחצי שנה וקיבלנו שכר. אחרי חצי שנה העבירו אותי לפיקוד דרום בחיל התותחנים. כשסיימתי את הצבא התחלתי לעבוד בתור ממסגר תפאורות. תפאורתי הראשונה הייתה להצגה "הקמצן" בתיאטרון האוויל. השחקן הראשי היה מאיר מרגלית בתיאטרון הקאמרי בנינו תפאורה להצגה "מידאה" שהשחקנית חנה מרון הייתה אמורה לשחק אבל היא הייתה מעורבת בפיגוע בשדה תעופה נתב"ג מתוצאת הפיגוע קטעו לחנה את רגלה. כעבור כמה שנים חנה חזרה להופיע בהצגה מידאה.

בין היתר עשינו תפאורה לסרט "תעלה בלאומילד" עם השחקן בומבה צור ועשינו גם תפאורה בתיאטרון הקאמרי היא חתונת הדמים עם השחקן זאב רווח. בנוסף לכך עשינו תפאורה לסרט "הפריצה הגדולה" שאחד השחקנים בו היה יהורם גאון.

בשנת 1969 התחתנתי עם קלרה אישתי האהובה.

ובשנת-1970 קרו לי שני אירועים ששינו את חיי –

האירוע הראשון הוא שנולדה לי ביתי היקרה ששמה הוא עירית – ביתי הבכורה.

והאירוע השני הוא שהפכתי להיות עצמאי בתחום התפאורות.

בשנת 1972 נולד לנו בננו היקר אבי- הבן האמצעי.

ובשנת 1973 לפני מלחמת יום הכיפורים עשיתי את העבודה הכי גדולה בחיי. עבור המכבייה ה-9 בנינו מגדל ששימש בתור חיזיון אור קולי על המכבים שגודלו היה 12 מטר גובה ו-15 מטר רוחב והיו בו 36 מסכי הקרנה והוא נסע על גלגלים ונכנס לתוך אצטדיון רמת גן.

וזאת הייתה פתיחתה של המכבייה ה- 9.

בשנת 1981 הקמתי גם את פתיחתה של המכבייה ה-11. בנינו שער כניסה גדול בגודל 10 מטר גובה ו-20 מטר רוחב.

לאחר 3 שנים בשנת 1984- נולד לי בני האהוב והקטן אלי.

הזוית האישית

כיום יש לי 3 ילדים- 2 בנים ובת. ו-7 נכדים- 2 בנות ו-5 בנים