מאגר סיפורי מורשת

שמה של סבתי הוא נינה. קראו לה כך על שם אחות של סבא שלה שנפטרה בגיל צעיר. הכינוי של סבתא שלי זה פנינה, מכיוון שבבית הספר שינו את שמה. שם המשפחה המקורי של סבתא שלי היה ביסמוט.

סבתא שלי נולדה בארץ ישראל בטבריה בבית החולים הסקוטי (היום זה הפך לבית מלון מפואר). היא נולדה בתאריך 8.8.1952. היא גדלה במעברות ראש פינה ואחר כך הם עברו לגור בצפת. המיקום במשפחה של סבתא שלי היא השנייה מתוך שישה ילדים: ארבע אחיות ושני אחים.

המשחקים שסבתי שיחקה בילדותה: חמש אבנים, תופסת, מחניים, קפיצה עם חבל, מחבואים, חי צומח דומם. עד היום משחקים את המשחקים האלה.

בגיל שנתיים בגן משחקים

האירוע שהיה שימח אותה בגיל ההתבגרות הוא החתונה של אחותה הגדולה.

האירוע הכי עצוב שהיה לה בגיל ההתבגרות הוא שסבא שלה נפטר בגיל 72.

מקום העבודה הראשון שלה היה באומנה מוסד ילדים היא עבדה במתפרה. המקצוע שלה נרכש בארץ ישראל. סבתא שלי נהנתה מעבודתה, לאחר מכן היא עברה לעבוד עם הילדים מהמוסד כמטפלת במשך שבע שנים, לאחר מכן היא עבדה כמטפלת במעונות של נעמת עוד שבע שנים.

סבתא שלי הכירה את סבא אבי בזכות היותם שכנים. היא התחתנה בשנת 1976 בהיותה בת 24 בבית הכנסת לאחר מכן הייתה מסיבה. סבי וסבתי היו בני 25 כשנולד בנם הבכור אבי, ארז.

כיום סבתא שלי עוסקת בעבודות ו'יטראז והיא עושה עבודות יפות מאוד כמו חנוכיות תמונות חיות פסלים ציור עבודות יד.

הזוית האישית

סבתא נינה: נהנתי להיות במחיצת נכדי הבכור גיא. אני שמחה שניתנה לי הזדמנות להשתתף בפרויקט הזה. אני מקווה שגם נכדי הבכור גיא נהנה ושהצלחתי להעביר לו חלק מסיפור ילדותי וחיי.

גיא: נהנתי לעבוד עם סבתא שלי. במפגשים האלה אני למדתי על משפחתה של סבתי. אני התחזקתי בעקבות המפגשים שלי עם סבתא שלי. אני תמיד אזכור איך אנחנו עבדנו. אני שמח שהייתה לי האפשרות לעבוד עם סבתא שלי.