מאגר סיפורי מורשת

לפני שנולדתי שני הוריי היו במחתרת שנלחמה בבריטים, מחתרת האצ"ל. שני הוריי נאסרו על ידי הבריטים, אמי שוחררה הביתה ואבי שהיה בתפקיד בכיר נלקח לכלא עכו ולאחר מכן הועבר על ידי הבריטים למחנה שבויים בקניה שבאפריקה שם הוא נשאר עד שמלאו לי 5 שנים. כשהיה במחנה נולדתי בשלושים במאי 1944 והוא וחבריו בחרו לי את השם עבריה. בכל התקופה הזאת מי שטיפלה בי ובשני אחיי, איתן (שם המחתרת של בגין) ורזיאל ( על שם המנהיג דוד רזיאל), הייתה סבתי אם אמי, סבתא חסיה. סבתי הייתה בעצמה תומכת גדולה בארגון וחשבה שעליה לעזור ככל יכולתה. היא הייתה אישה חמה חכמה גדולה והכיף הכי גדול  שלי היה לבשל איתה יחד במטבח ולהניח את ראשי בחיקה ולשכוח מכל הצרות.

אחד הסיפורים שזכורים לי היטב זה שסבתי לוקחת אותי מהגן באוטובוס בכל יום ובאחת הפעמים נהג האוטובוס סגר את הדלת לפני שהספקתי לרדת מהאוטובוס, המעיל שלי נתפס בדלת והנהג התחיל לנסוע כשסבתי רצה אחריו  וצועקת. הנהג עצר ואני נפלתי ישר לזרועות סבתי עד היום סבתי נשארה הדמות הכי חשובה וקרובה בחיי ואני משתדלת מאוד להיות גם אני סבתא טובה לנכדיי. כשאבי חזר מהשבי, זה היה ב1948 אחרי שהבריטים עזבו את הארץ הוריי התגרשו וסבתא שלי המשיכה לטפל בי ובאחיי עוד שנים רבות. היא הייתה במקור מרוסיה אבל דיברה עברית נהדרת וידעה כמובן גם רוסית ויידיש. היא סיפרה לי סיפורים מדהימים על הילדות שלה ברוסיה והרפתקאות שהיא עברה כשברחו מרוסיה לסין ברכבת הטרנס סיבירית ממוסקבה לחרבין, שבסין שם נולדה אמי לאה ולאחר מכן, מכיון שהיו ציונים המשפחה עלתה ארצה.

כילדה הייתי משתתפת הרבה במשחקים נגד הבריטים והשירים הראשונים שלמדתי היו שירים שדיברו נגד הכיבוש ובעד העצמאות. אני עצמי זוכרת את השמחה העצומה ששמחנו כשקיבלנו את העצמאות, אבל ימים ספורים אחר כך פרצה המלחמה דוד אחד שלי, נפתלי שושני נהרג במלחמה ודוד אחר שלי נפצע קשה. אני גדלתי בקריית מוצקין ובכפר סבא במהלך השנים השתנו דעותיי הפוליטיות ואני מאמינה עכשיו שאנחנו חייבים לשאוף לשלום עם אויבינו. למדתי ספרות ופסיכולוגיה ואני עובדת כפסיכולוגית קלינית ומטפלת בזוגות שיש בינהים סכסוך ומנסה לעזור להם לחיות בשלום.

הזוית האישית

עבריה גל: היה לי נעים מאוד לספר לרועי את סיפורי ולחשוב שילדים יוכלו לקרוא אותו ולדעת על הקופה