מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא ללה שלי

מסיבת סיום של הגן של מיאה כהן
החתונה של סבתא רבקה וסבא בני
סבתא עברה לארה"ב בגיל 14

שמי רבקה ,נקראתי כך על שם אמו של אבי שנפטרה בשואה. שם החיבה שלי זה "ללה". כאשר נישאתי, שם המשפחה שלי התחלף ל"ברגר". שם המשפחה הקודם שלי הוא אלפנט, כי כל הגברים במשפחה שלי היו גבוהים  ואנשים גדולים. נולדתי בתאריך 2.10.1954 בארץ ישראל, בתל אביב, בבית חולים עין גדי שכבר אינו קיים היום. ביום הולדתי לרוב אני נוהגת לבלות עם ילדיי ולצאת לבילוי משותף יחדיו.

אני הבכורה במשפחתי, יש לי עוד אח אחד קטן ממני בשנתיים. אנחנו מאד קשורים אחד לשני. גדלתי בבת-ים עד גיל 8 ולאחר מכן עברתי לחולון עד גיל 14. למדתי בביס ממלכתי דתי ישורון. בבית ערכנו סעודת ליל שבת, הלכנו לבית הכנסת בבוקר ובצהריי השבת. אני זוכרת שהיינו שרים שלום עליכם, אשת חיל, שירים חסידיים, שירים שעד היום אני שומעת שרה ואוהבת. נהגנו לשחק ברמי קוביות, וכך עד היום אני מרבה לשחק עם ילדיי ונכדיי. בילדותי אהבתי לסרוג הרבה כיפות, שיחקתי בחבל, קלאס ודומינו. עם אוכל אף לא היו לי בעיות, אכלתי ואהבתי הכל וכך עד היום. לאוכל היה ערך גבוה אצלנו במשפחה כיוון שאבי שרד את השואה ותמיד בבית היו סיפורי אימה מהשואה על רעב גדול.

בגיל 14 עזבנו את הארץ וירדנו לארצות הברית. למדתי בתיכון בניו יורק "פורסט הילס הייסקול". היה לי ממש קשה להשתלב כיוון שלא שלטתי בשפה כראוי. הזיכרון הכי משמח שיש לי מגיל ההתבגרות הוא שהיה לי חבר שמאד אהב אותי ואני אותו, נהגנו ללכת לסרטים יחד ב"דרייבין-מובי". האירוע הכי עצוב שעברתי היה העזיבה את ארץ ישראל לארצות הברית. לא רציתי לעבור אך לא היתה לי ברירה, כך החליטו הוריי. את בעלי הכרתי במסיבת חנוכה לרווקים ורווקות בבית הכנסת בארה"ב, בברוקלין ניו יורק. התחתנתי בגיל 18 בשנת 1973, החתונה היתה חצי מופרדת. אירוע משמעותי שהשפיע על חיי היה פטירתו של אבי שהיה עמוד השדרה שלי ושל יתר המשפחה.

מקום העבודה הראשון שלי היה בבית מרקחת בארצות הברית, שהיה שייך לי ולבעלי. לא רכשתי מקצוע של רוקחות אלא ניהלתי את בית המרקחת ותוך כדי תנועה למדתי מהרוקח להכין תרופות ונהניתי מכך מאד. עבדתי בבית מרקחת מספר שנים. בגיל 19.5 ילדתי את בתי הבכורה רחלי (אמא של מיאה). בגיל 21 ילדתי את בתי השנייה רותי, בגיל 27 את בני אריאל, בגיל 29 את אורית, בגיל 38 את נטלי, בגיל 42 את מוריה. נכון להיום יש לי 17 נכדים ונינה אחת. בשישי בערב אנו נוהגים לערוך סעודת ליל שבת וקידוש עם הילדים והנכדים. כל החגים מיוחדים אצלי כיוון שאני חוגגת עם מרבית ילדיי ונכדיי, והעיקר הוא ה"ביחד" שלנו.

הזוית האישית

מיאה: היה לשקד ולי כיף ללמוד ולשמוע על החוויות שסבתא שלי עברה בחייה.

מילון

השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אתניות, שבוצעו החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה עד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945. פשעים אלו בוצעו על ידי שלטונות גרמניה הנאצית בהנהגתו של אדולף היטלר, עוזריהם, משתפי פעולה ושלטונות בעלי בריתה. מספר הנרצחים היהודים בשואה וכתוצאה ישירה ממנה נאמד בכשישה מיליון. (ויקיפדיה)

בית החולים עין גדי
בית חולים ששכן ברחוב מזא"ה 10 בתל אביב. הבניין שתוכנן על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ בסגנון האקלקטי, נבנה בשנת 1922 כבית מגורים למשפחת ברסקי. הבניין נמכר והוסב לשימוש כבית חולים בניהולו של ד"ר חיים (אמיל) שטיין. הבניין עבר שינויים רבים ושימש בית חולים במשך עשרות שנים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”אני זוכרת שהיינו שרים שלום עליכם, אשת חיל - שירים חסידיים שאהובים עליי עד היום“

הקשר הרב דורי