מאגר סיפורי מורשת

סבתא שושנה אישה שרוח של נתינה והתנדבות מפעמת בה

שמה של סבתי המקורי הינו סעידה עם עלייתה לארץ שונה שמה לשושנה, היא נולדה בתימן במחוז כאוולן, הקרוב לעיר הבירה צנעא, להורים זהרה ויחיאל מנגדי.

זיכרונות מילדותה של סבתא בתימן

סבתא גרה עם משפחתה בבית בן 3 קומות בקומה הראשונה טחנו את החיטה. בקומה השנייה היה סלון ששימש כחדר שינה ועוד חדר לאחסון החיטה. בקומה השלישית היה חדר הורים ומטבח. הם בישלו בטאבון שהיה על הגג התקלחו במעיין וכיבסו בו גם את הבגדים. בילדותם שיחקו בחצר, החצר הייתה גדולה גידלו בה בקר ועופות והיו להם 2 חדרי מלאכה בחוץ להכנת כלי חרס.

היו להם שכנים טובים לא כולם היו יהודים אך הייתה שכנות טובה ועזרה הדדית בין השכנים. היה בית כנסת אחד לכל האזור. הלבוש שלהם היה הלבוש המסורתי התימני הנשים לבשו מכנסיים ושמלה והגברים לבשו שמלות. הם אכלו מאכלים תימניים כמיטב המסורת התימנית. קניות עשו בעיר הגדולה צנעא שם הם מכרו את כלי החרס שיצרו ובכסף שקיבלו קנו מצרכים. החברים היו בעיקר בני משפחתה ושכנים שגרו בשכנות. בשעות הפנאי הם שיחקו באבנים ובמחבואים אבל בעיקר עזרו להורים. הבנות עזרו במטלות הבית והבנים הלכו ללמוד תורה אצל המורי.

העליה לארץ

סבתא עלתה לארץ עם כל משפחתה, בשנת 1949, במבצע "על כנפי נשרים" (המבצע כונה גם "מבצע מרבד הקסמים"). הסיבה לעלייתם לארץ הייתה בגלל שהמנהיג האימאם יחיא אשר דאג לשלומם נרצח ב- 1948 בשבועיים שלאחר מכן היו פרעות רבות ביהודים, עד שבנו של האימאם, אחמד, השתלט על הפורעים. לאורך תקופת שלטונו סבלו היהודים מפרעות, עד אשר בראשית שנת 1949 בישרו ליהודים כי כל מי שירצה להגר לא"י – יורשה לעשות זאת.

סבתא הגיעה לארץ בגיל 13

הם הגיעו לראש העין הם לא הכירו את השפה ורוב התקשורת התנהלה בין בני המשפחה והעולים. סבתא מספרת שהם היו מפוחדים ונרגשים הם גרו באוהל והמדינה תמכה בהם חצי שנה על ידי כך שסיפקו להם תלושי אוכל והביאו להם שמיכות ומיטות. ואחר כך אמרו להם שהם צריכים לצאת לעבוד.

זיכרון אחרון חזק של סבתא מאביה היה כשהייתה באוהל, אבא ואמא שלה היו חולים ואז אמרו לה שתשב ליד אבא שלה ותיתן לו להישען עליה שיהיה לו נוח. כמה דקות לאחר מכן  אבא שלה נפטר לה בידיים והיא לא ידעה. מיד כשהדודה זיהתה את המקרה ובכדי למנוע את הבהלה של הילדה הקטנה בקשה ממנה לקום בטענה שהוא רוצה לישון כאשר הוא בעצם כבר נפטר.

מכורח המציאות באותה התקופה, נבצר מסבתא לרכוש השכלה ולכן היא נאלצה לצאת לעבוד בגיל צעיר בכדי לעזור בפרנסת המשפחה.

סבתא וסבא בדייט ראשון

לסבתא הייתה חברה בשם שרה שהכירה לה את אחיה, שמו של עלם החמודות היה נחשון לאחר מספר פגישות והיכרות עמוקה יותר הם התחתנו בראש העין בחצר הבית, הייתה שמחה גדולה עם אמצעים דלים ולמרות שלא היה שפע היה שמח.

סבתא וסבא בחתונתם

סבתא שושנה משמאל בחתונה של אחיינה ועם אחייה

סבתא שושנה בחתונה של אחייניתה

סבתא שושנה בטקס חינה משפחתי

במהלך השנים, סבתא החלה ללמוד בבית ספר למבוגרות, היא מאוד נהנתה להעשיר את עולמה ואהבה מאוד את המסגרת הלימודית היא הייתה מכינה שיעורים ומאוד אהבה תפזורות. סבתא אוהבת ומעריכה מאוד את המורה שלה כי ללמד גמלאיות זו משימה לא פשוטה שדורשת הרבה סבלנות ויכולת הקשבה.

ככל ששמעתי יותר סיפורים מסבתא על העבר וההווה גיליתי שמשפחתה של סבתא היא משפחה שערך הנתינה בה גדול ומרכזי בחייה. אמא שלה זוהרה מנגדי הייתה אישה מיוחדת שעזרה לה בגידול הילדים ובמטלות הבית מה שאפשר לסבתא שלי לצאת לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה. גם אחיה ואחיותיה ספגו את ערך הנתינה מהבית ואף הם פעלו רבות למען הקהילה.

כמו אמה כך גם סבתא שלי סייעה בגידול נכדיה מקרה מיוחד זכור לה כאשר נולדה השלישייה של בנה הבכור לאחר המון שנים של ציפייה סבתא עברה לגור איתם במשך שנה כדי לסייע להם בגידול הילדים.

סבתא והשלישייה מור רועי ויובל

גם כשאני נולדתי סבתא שמרה עלי בשנה הראשונה של חיי וטיפלה בי במסירות ובאהבה רבה.

סבתא ואני במסיבת זבד הבת שחגגו לכבוד הולדתי

סבתא מתנדבת פעילה היא מבקרת מספר גמלאיות וקשישות ומארחת להם חברה. ובנוסף היא נוהגת לסייע לתושבים בשכונה שקשה להם וזקוקים לעזרה. היא השתתפה בתכנית להכשרה למתנדבים באגף היעוץ לקשיש. היא מתנדבת במרכז יום לקשיש מזה 20 שנה. ועסוקה במתן בסתר.

סבתא קיבלה אות הוקרה בשנת 2009 מהמוסד לביטוח לאומי.

ואף זכתה להוקרה על התנדבותה המסורה מביטוח לאומי ומהאגף לייעוץ לקשיש, בתעודה מודים לה על 20 שנות התנדבות.

תעודת הוקרה

סבתא ליוותה ותמכה באחייה ובאמה כאשר חלו, וסעדה אותם עד יומם האחרון במסירות ואהבה גדולה. גם אח של סבתא שלום מנגדי ז"ל היה פעיל מאוד בקהילה וכיהן כיו"ר העמותה למען הקשיש.

כך נכתב עליו בעיתון אינדקס (עיתון מקומי של ראש העין):

"לאחר שפרש לגמלאות, נרתם במלוא עוזו וכוחו למען רווחתם של הקשישים והקשישות בעיר. ולשם כך הצטרף לפני כעשרים שנה לעמותה למען הקשיש ברחוב שבזי בעיר. במשך אותן שנים ועד שלוש שנים לפטירתו היה משכים ומעריב למען הקשישים והקשישות בדאגה לפרט ולכלל"

ערך הנתינה והעזרה לזולת הוא חלק מהערכים המשפחתיים של סבתא ואף חלק מילדיה ממשיכים את דרכה וגם הם מתנדבים בעשייה למעל הכלל. משפחתה היא ערך עליון ובשל כך דואגים במשפחה לטפח ולחזק את הקשר על ידי יצירת מפגשים משפחתיים רווי הנאה גיבוש וערך .

אחת לכמה חודשים מתקיים מפגש משפחתי בכל מפגש יש פעילות העשרה ומשחקי חברה שתורמים לגיבוש המשפחתי ויוצרים אווירה טובה וחיובית. למשל בפעילות שהתקיימה אצלנו בבית בחנוכה כל המשפחה הוזמנה לרבות נכדים ונינים  המפגש כלל הדלקת נרות, משחקי חברה, חידונים וארוחת ערב שבה כולם היו שותפים בהכנתה.

לפני כ- 12 שנה בערך המשפחה החליטה להפתיע את סבתא ולחגוג לה מסיבת הפתעה סוג של יום הולדת שאף פעם לא היה לה. כל המשפחה התכנסה לרבות הנכדים והנינה. סבתא מאוד התרגשה היא רגילה להיות תמיד במקום שנותן ופחות במקום שמקבל.

המפגש כלל ארוחת ערב וברכות סבתא קיבלה במתנה תכשיט, תמונה של אילן היוחסין המשפחתי ותעודת הוקרה בה כל ילדיה הכלות וחתנה חתומים על תעודה זו.  סבתא התרגשה עד דמעות מהמחווה המיוחדת שארגנה לה המשפחה  ובכל יום היא מודה לקב"ה על שזיכה אותה לחוות רגעים קסומים של יחד עם משפחתה שישארו איתה למזכרת לעולמים.

                     תעודת הוקרה לסבתא מבני המשפחה                           

 אילן היוחסין שהמשפחה הכינה לסבתא

לסבתא יש 6 ילדים  כולם נשואים יש לה  20 נכדים ו – 16 נינים סבתא זכתה לראות 3 דורות בחייה ולהשתתף באירועים משפחתיים משמחים ואף ללוות את ילדיה ונכדיה בטקסים חשובים במהלך חייהם.

סבתא עם בתה, נכדתה והנינה

תודה סבתא יקרה שלי על מי שאת אוהבת אותך המון נכדתך מאי

הזוית האישית

סבתא שושנה: מאוד נהניתי להשתתף בפרויקט ולחלוק עם נכדתי את סיפור חיי הייתי מחכה לביקורים של מאי כדי שהיא תמשיך לשאול אותי עוד שאלות ואני בשמחה נידבתי את המידע היו לנו רגעים קסומים יחד של שיתוף מידע, העלאת זיכרונות והמון כיף והנאה.

מאי חדד: היה ממש כיף בתכנית הקשר הרב דורי, כי עכשיו אני יודעת המון דברים על סבתא שלי המדהימה ועל כל מה שחוותה בעבר, איפה היא גרה ואיך היתה ילדותה על אף שהחיים שלהם לא היו פשוטים וקלים כמו היום. אני גאה בסבתא שלי שהצליחה לשמר את המסורת המשפחתית של נתינה מכל הלב, ועזרה לזולת.