מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1942 בבית החולים אסותא בעיר תל אביב, בתקופה זו המנדט הבריטי שלט בארץ.

הבית הראשון שבו התגוררתי עם הוריי, עד גיל 4 , היה דירה משותפת שחלקנו עם עוד משפחה בת 4 נפשות

לי ולהוריי היה חדר אחד משותף והמטבח, המקלחת והשירותים התחלקו בין שתי המשפחות. בערך בגיל 5 עברנו לדירה ברחוב גרץ בתל אביב, וכשהייתי בכיתה ב' עברנו לגור בבית שהוריי רכשו ברחוב רמברנדט 8. באותו זמן, זה היה הבית היחיד ברחוב, כל שאר הסביבה הייתה כורכר.

מאז כיתה א', למדתי בבי"ס נס ציונה ברחוב גרץ ואח"כ עברתי לביס הקליר. סדר היום שלי היה כזה: קימה בבוקר, הליכה לביה"ס, חזרה הביתה, ארוחת צהריים והכנת שיעורים. פעמיים בשבוע היה לי שיעור פסנתר ופעמיים בשבוע הלכתי לצופים, לשבט דיזנגוף, שהיה במקום אשר היום ניצבת בו עיריית תל אביב.

בכיתה א' או ב' למדתי ב"משמרת שנייה" כי לא היה מקום בכיתה לכיתה מלאה. אז יום הלימודים החל בשעה 12 בצהריים. כל סמסטר התחלפו הקבוצות של המשמרות. אני זוכרת שעטפנו את המחברות בנייר אריזה חום. כל  שבוע הלכתי להחליף ספרים בספרייה פרטית ברחוב דיזנגוף, והיה לי אישור מיוחד להחליף כמה ספרים בו זמנית.

אני זוכרת את "תקופת הצנע" בשנות החמישים המוקדמות. היו לנו תלושים של חלוקת מזון בהקצבה. למשל לכל אדם הקציבו כביצה לשבוע. היה מספר מוגבל של מצרכי מזון לשבוע. קיבלנו את זה במכולת עם התלושים.

לא היינו רעבים, אבל לא יכולנו לאפות עוגות. אמא שלי הכינה ליפתן מקישואים או חביתה מאבקת ביצים. זה לא היה לי טעים בכלל….

בגיל 10 למדתי שחייה בהפועל. בבריכה בגן הדסה

הייתי בת יחידה ומפונקת (לטובה). אבי היה הרבה בעבודה ואמי הייתה עקרת בית ולא נהגו לתת לי חובות או מטלות בבית.

המשחקים האהובים עלי היו: דוקים, חמש אבנים, ריכוז (מונופול), לוטו, מחניים, קפיצה בחבל, סבתא סורגת וקלאס. הדבר שהכי שימח אותי בילדותי היה לבקר קרובי משפחה. החלום שלי בתור ילדה היה להיות יותר חופשיה. החיים אז היו מאוד צנועים ופשוטים , ולא היה כסף לבזבוזים, אבל לא הרגשנו מסכנים, כי כולם בסביבתנו היו כאלה.

בעיניים של הנכדה שלי החיים של פעם נראים קשים, אבל בעיני הם נראים חיים פשוטים, נעימים וטובים.

הזוית האישית

עלמה לאופר מביאה את סיפורה של סבתא רותי לאופר. את התיעוד המלא ניתן לקרוא בקישור המצורף. עלמה מביאה את סיפורה של סבתא רות  בארבעה פרקים: פרק א מוקדש לבית ההורים, פרק ב עוסק בזיכרונות משנות העשרה. פרק ג על אהבה ומשפחה ופרק ד: גלגולו של חפץ: צילום משפחתי.