מאגר סיפורי מורשת

סבתא רוזה תשובה נקראת על שם סבתא של אבא. שם המשפחה הקודם היה מימון, צאצאים של ר' משה בן מימון – הרמב"ן. היא נולדה בטריפולי בתאריך  2.2.1929. המשפחה חוגגת לה יום הולדת בתאריך אבל היא לא אוהבת שעושים מזה יותר מדי. יש לה 2 אחים מעליה ו – 2 אחים מתחתי. קיבלה יחס מיוחד כי היו לה שני אחים שנפטרו לפני שנולדה. שנה לא הוציאו אותה מהבית וכל יום שמו כסף בקופת צדקה. היא קיבלה יחס מועדף ללא כל ספק ואחותה הגדולה ממנה קנאה בה על כך.

היא גדלה בטריפולי. כאשר הייתה בת 12 הייתה את השואה והיו הרבה פצצות אז המשפחה ברחה לכפר, ישנו באורווה שחילקו אותה ל-3. משפחתה ישנה בשליש החדר מעל באר עם קרשים. לידם מלא גרמנים עם אוהלים.

 

היה אחד שניסה להתחיל איתה. יום אחד הוא נכנס לאזור בו ישנו. היא ברחה לפינה של הבאר שהגובה שלה היה 20 מטר ולא נפלה כי הרגלים שלה היו שמנות ולא עברו בין הקרשים. הוא יצא ואמר או שייתנו לו להתחתן איתה או שהוא יחטוף אותה או שהוא יהרוג אותה ויתאבד. אבא שלה שמע את זה ולמרות המלחמה הוא החליט שחוזרים הביתה למרות שהיה מאוד מסוכן באזור הבית והיה שם מלא פיצוצים ואז הרגישה שנולדתה מחדש.

 

היא אהבה להציג. היא מספרת: "למדתי בביה"ס איטלקי משמונה עד אחד וביהס בעברית משבע עד עשר.

בסעודת פורים כל אחד היה מביא אוכל וממלאים את השולחן בחריימי, מפרום, ירקות, פירות, יין, בירה ועוגיות. אנשים  היו נכנסים חופשי ואוכלים".

משחקים ששיחקה בילדותה כדורעף, קפיצות לפי שרטוטים בחול. כן, כדורעף זה כדורעף והסרטוטים דומים לקלאס. היא למדה בגן באיטלקי בבוקר ובגן בלילה בעברית. עד כיתה ה' למדה ואז הייתה מלחמה. לאחר המלחמה שאלו אותה אם היא רוצה להיות עוזרת גננת  והיא אמרה טוב, אבל אז הבנינה שזה בלי כסף.  היא למדה אנגלית שמאוד דומה לאיטלקית אבל סגרו את המקום.

האירוע העצוב וקשה שהיא זוכרת אלו הפרעות. היו מאורעות שערבים התנפלו על יהודים ולקחו את הרכוש. כל מוצ"ש אבא היה לומד תורה יחד עם הרב. היא זוכרת שהרב שהגיע ללמוד תורה עם אבא, נרצח ע"י ערבים.

 

היא הלכה ללמוד תפירה ואח"כ נפתח קורס של גזירה ותפירה. היא  נרשמה לקורס ואז התחתנה. בלימודי הקורס היא הייתה מצטיינת מתוך ה-40 משתתפים. לאחר נישואיה היא עלתה ארצה, בשנת 1948. פה היא גידלה את הילדים. בעלה פתח מכולת והיא עזרה לו.

 

היא הכי אוהבת את חג הפסח, כי הכל נקי ויפה. מסדרים שולחנות כמעט בגובה רצפה וכולם יושבים על מזרונים. קערת הסדר מיוחדת ויפה.בשבועות מכינים עוגיות מיוחדות בצורה של ספר תורה, חלון בו הנשים הציצו וכו'?     אמא שלה נפטרה בגיל 19.

 

היא הכירה את בעלה בטריפולי. לפניו היא סרבה לחיזורים של שני בחורים שלא רצתה אותם. אחד בגלל הבחור ואחד בגלל אמא שלו. בשנת 1949, התחתנה כשהייתה בת 20. החתונה הייתה בטריפולי. בגיל 20 היא  ילדה את הבכורה ואח"כ נולדו עוד חמשה ילדים

 

כמו שספרתי היא נולדה בטריפולי ועלתה לארץ בשנת 1949 כשהייתה בת 20 . הם עלו לארץ, כי היו פרעות מצד הערבים ואחרי מלחמת העולם השנייה, שכנעו אותם לעלות. את בעלה לקחו למחנה עבודה, היה פחד, הרבה פחד.

 

בעלייה ארצה, היא הייתה אחרי חתונה ובחודש חמישי להריונה. הם עלו כל המשפחה יחד והעבירו אותם לאור יהודה,  אמרו להם לבוא לאור יהודה.

התחביבים שלה כפי שהיא אומרת: "להיות עם המשפחה שלי ולבשל". 

היום יש לה 4 בנים, 2 בנות 18 נכדים, 31 נינים כן ירבו..כל יום מישהו בא לבקר. 

 

יהדות לוב טריפולי: " הקהילה היהודית של לוב מנתה ערב הקמת מדינת ישראל כ-38,000 איש ומרכזה היה בעיר הבירה טריפולי (ולכן מכנים אותם "טריפוליטאים"). ריכוז נוסף של יהודי לוב התקיים בפנים המדינה, קרוב למדבר סהרה. ב-1945, עם סיום מלחמת העולם השנייה, חיו בלוב כ-36,000 יהודים. בנובמבר 1945, נערכו פרעות ביהודי לוב ו-142 מהם נהרגו, רבים אחרים נפצעו ורכוש קהילתי רב נפגע לרבות בתי כנסת. ביוני 1948, בסמיכות לפלישת צבאות ערב לישראל, התרחשו שוב אירועי דמים…  בעקבות הפרעות בין השנים 1948 ו-1953 עלתה הקהילה היהודית כמעט כולה למדינת ישראל". ויקיפדיה 

תשע"ו