מאגר סיפורי מורשת

סבתא רבתא זהבה בוניקשמי זהבה-זוהרה בוניק

 

"נולדתי בתאריך 5-5-1943 בעיר מדיה בתוניס שמות הוריי רינה ומשה רואה  במשפחה עשרה ילדים. לאבא הייתה מסעדה ואימא שלי הייתה מבשלת ביחד אתו את האוכל במסעדה".

השואה הגיעה, סבתי הייתה בת שנתיים וההורים שלה ברחו איתה עד שהגיעו להרים הם הסתתרו בהרים עד שבשנת 1955 עלו לארץ ישראל. הם נאלצו לעזוב את כל רכושם ואת ביתם  קרובי המשפחה עזרו להם והם עברו לפריז שם היו חודש שלם. הייתה אנטישמיות קשה מאוד ואם לא היו מצליחים לעלות לישראל הערבים היו הורגים אותם.

 

סבתא שלי עלתה עם משפחתה לישראל  באניית מעפילים. הם לבשו בגדי תלבושת חולצה מכופתרת בצבע אדום וחצאית בצבע כחול או שחור. השפה הייתה צרפתית וההורים דיברו בערבית. כשהגיעו לארץ ישראל לקחו אותם למעברה בעכו ושם גרו בצריפים את האוכל הם היו מקבלים לפי תלושים ולפי גודל המשפחה. מהמעברה בעכו הם  עברו לנתניה בגלל העובדה שאבא של עם היה חקלאי והיה לו שטח בנתניה בתאריך 10,1,1964 סבתא הייתה בת 17 כשהתחתנה עם סבי גסטון שהיה בן 26 .הם הביאו 7 ילדים וקיבלו דירה בכפר יונה היא מאוד התרגשה להגיע לירושלים  להיות בכותל להיות בקברי צדיקים היא קצת פחדה לרדת מהספינה כי לא היה הייתה אף אחד הוריה מתו אחיה והאחיות מתו לאשר לה אף אחד 

 

תשע"ו