מאגר סיפורי מורשת

עלייתה של אימי זיכרונה לברכה  לארץ ישראל.

אימי לינה מוסצ'ו לבית ויינגרטן נולדה בוינה שבאוסטריה בשנת 1922. בשנת 1939 כשנכנסו הגרמנים  לאוסטריה החליטה המשפחה לברוח מאחר ורצו לגייס את אחיה של אימי. המשפחה התפצלה ההורים  וכל אחד מהאחים  פנה למקום אחר. אימי הגיעה למחנה בפראג שם שהתה תקופה של שנה בערך ומשם הגיעה לארץ באונית מעפילים עמוסה בהרבה אנשים נשים וטף שהצטופפו בה.

כשהגיעה האונייה לחופי חיפה הבריטים העבירו אותם לאוניה פטרייה  כדי להעביר אותם למחנה במאוריציוס.

האוניה פוצצה בנמל, אנשים טבעו ומצאו את מותם בפיצוץ זה. אימי שידעה לשחות קפצה והצילה זוג תאומים

קטנים.  העולים שנתפסו וביניהם אימי הועברו למחנה מעצר.

כל העולים הועברו למחנה מעצר בעתלית שבו היו צריפים לנשים ולגברים. במחנה המעצר, בעתלית הכירה

אימי את אבי שעלה מוורנה שבבולגריה. לאחר השחרור ממחנה ההסגר בעתלית התגייסה אימי לצבא הבריטי והייתה חיילת מן המניין ושירתה גם בקהיר .

בשנת 1945 הורי נישאו וגרו במושב בית הלוי בשרון שם נולדה אחותי ז"ל משם הם עברו לחיפה.

כשפרצה מלחמת השחרור אבי גוייס לצבא ואז הורי נותרו ללא בית ונכנסו לבית נטוש שבו נולדתי אני

בשנת 1949.

אימי גילתה את המשפחה דרך המדור לאיתור קרובים. האח ברח לשוויץ אחות אחת למרוקו אחות אחת

לאנגליה וההורים לבוליביה. המשפחה התאחדה בניו יורק ורק האח נשאר בשוויץ ואימי בארץ. בשנת 1953 אימי נסעה לארה"ב עם האוניה קדמה . אחרי שבועיים של הפלגה אימי נפגשה עם המשפחה והייתה התרגשות רבה.

אימי נפטרה בשנת 1976 והשאירה אחריה הרבה שאלות. תמיד אמרה שכף רגלה לא תדרוך באוסטריה וגם כשהחלו השילומים מהגרמנים אימי סרבה לקבל מהם כסף.

רק אחרי הרבה שנים כשהגעתי לוינה לחפש את הבית  שהיה בצוונציק ביצירק ראושה שטרסה גיליתי בעצם שאימי הפסידה ילדות נפלאה מלאה כל טוב. ילדה בת 15 שעוזבת משפחה בית חם מלא אהבה, חברים ,בית ספר וסביבה אוהבת צריכה לשרוד להתמודד עם חיים לא קלים בתנאים קשים, לבד ולא לוותר על השאיפה להגיע לארץ ישראל האהובה עלייה חונכה וגדלה ואת אהבת הארץ הנחילה לילדיה ואני ואחותי ז"ל חינכנו את ילדנו ונכדנו על פי דרכה.