מאגר סיפורי מורשת

שלום, קוראים לי חיה סלאווין, ואני עומדת לספר לכם על חייה של סבתא רבתא שלי. פסיה וולף (סבתא רבתא שלי) נולדה בי"ז תמוז תרפ"ד  בוויטבסק שברוסיה, להוריה ר' אברהם פאריז ולאשתו רבקה בילא.

העלייה לארץ ישראל

בשנת תרפ"ו הורה הרבי הריי"צ- רבי יוסף יצחק מליובאוויטש- לאביה לצאת מרוסיה ולנסוע לחו"ל. אביה החל מיד לנסות לארגן אישורי כניסה לארצות-הברית. אבל, כמו רבים אחרים, הוריה לא קיבלו אשרת כניסה מהשלטונות, והם שמו את פניהם לארץ הקודש. לשם העניקו ויזות לפליטי רוסיה ללא הגבלה. כך, בהיותה בת שלוש שנים, עשו הוריה את דרכם לארץ בקיץ תרפ"ז, 1927,  יחד עם ארבעת ילדיהם, נתן נטע, ברוך, אחותה חיה והיא, כשהם מצוידים בסכום כסף גדול אותו קיבלו מהסבא, ר' גרשון פייגין. מאודסה יצאה משפחת פאריז בדרך הים לעבר ארץ ישראל, והגיעו לנמל ליפו.

מסירות נפשו של אביה לרבי

אחד הסיפורים המיוחדים על אהבתו של אביה לרבי הריי"צ:

בימים ההם, היה מחסור כלכלי קשה בארץ, יום אחד התהלך הרב אברהם, אביה, בשבילים ליד פתח תקווה. ולפתע הוא מוצא שק קטן עם אוצר של ממש. הרבה כסף. הוא התחיל לדרוש בין העוברים והשבים של מי הכסף? מי נראה או היה  פה לאחרונה? אך, כל מאמציו למצוא את בעל האבדה עלו בתוהו.

כאשר הוא הבין, שהכסף נשאר בידיו.  אז במקום לחשוב על עצמו, אשתו וילדיו הזקוקים לכסף, ובלי לחשוב פעמיים. הוא ישר ניגש לבנק, עוד לפני שהוא חזר לביתו, והפקיד את מלוא  הסכום לחשבונו של הרבי הריי"צ ,שהיה אז בריגא.

חסידים שהיו בריגא באותה תקופה מספרים, שעם כסף זה הריי"צ אחר כך חיתן את בתו, הרבנית חיה  מושקא לרבי.

ביקור הרבי הריי"צ בפתח תקווה

בשנת תרפ"ט , הרבי הריי"צ הגיע לביקור בארץ, ואביה, הרב אברהם פריז, התלווה אליו בכל ביקוריו. ביום האחרון לשהותו בארץ, הרב פריז פעל שהרבי, הריי"צ, יגיע גם לפתח תקווה. עיריית פתח תקווה ערכה אירוע גדול לכבוד בואו של האדמו"ר הריי"צ. אנשים נשים וטף הגיעו לבית כנסת לחזות ברבי הריי"צ.

סבתא פסיה זוכרת, היא הייתה אז  בגיל חמש, איך האימא שלה לקחה אותה ואת אחיות שלה, והרימה אותן גבוה, כדי שהן תוכלנה לראות את פניו הק' של האדמו"ר הריי"צ. זיכרון זה חרוט בזיכרונה היטב עד היום.

חתונתה

כעבור כמה שנים, בשנת תש"א היא התחתנה לר' אפרים וולף. נולדו להם חמישה בנים (שאחד מהם הוא סבא שלי) ובת אחת. בעלה, הרב אפרים היה מסור בלב ובנפש להוראות הרבי נשיא הדור. הרבי מינה אותו להקים מוסדות, ישיבות, בתי כנסיות, שכונות בארץ, ולדאוג ולטפל בהמון המון דברים שהיו קשורים לאורך השנים בארץ. בעלה הקים את ישיבות תומכי תמימים המרכזית בארץ, יום יום הוא היה בקשר עם מזכירות הרבי על הוראות שיש לפעול בתחומים שונים. הרבי כינה את סבא אפרים 'האיש שלי בארץ'.

מדי שנה, אחרי שהילדים גדלו, סבתא וסבא היו נוסעים מי"ט כסלו לרבי  עד חנוכה. ואז היו להם "יחידויות" ומענות מיוחדים מאוד עבור כלל חב"ד.

תמיד כשסבתא מספרת סיפורים על הרבי, על השנים הראשונות בארץ, על חב"ד ועל בעלה אפרים, היא מקבלת חיות ושמחה מיוחדת! היא מתרגשת כל פעם לספר מחדש מלוא אוצרות של סיפורים. היא זוכרת את כל הפרטים כאילו זה קרה אתמול.

סיפורם של חפצים מיוחדים

לסבתא יש פריטים עתיקים בבית שמעניין לראות אותם, אך אותי  מעניינים יותר הפריטים הקדושים שיש לה מבית רבי. בגלל הקשר שהיה לה ולבעלה, וכן הקשר של אביה, הם היו קרובים לרבי ולרבנית נחמה דינה.

פעם הרבנית נחמה דינה נתנה לאחד מבני המשפחה 5 חולצות לבנות ישנות של הרבי הריי"צ, שהיא כבר לא הייתה צריכה אותם. את החולצות נתנו לכל אחד מבני המשפחה, וגם לסבתא, פסיה, יש חולצה של הרבי הריי"צ. בעלה הרב אפרים היה לובש זאת כקיטל ביום כיפור.

פעם הרבנית נחמה דינה שלחה לאימא של סבתא שמלה אישית שלה, כדי שתלבש זאת. שמלה כחולה כהה יפה. בימים ההם, בשונה מהיום, הסתכלו בצורה שונה על פריטים מבית רבי. אימא שלה, רבקה ביילא, קיבלה את השמלה, אך המידה לא תאמה לה, והיא מסרה לסבתא פסיה את השמלה. וכך סבתא לבשה כמה וכמה פעמים את השמלה של הרבנית נחמה דינה.

באחת הפעמים, הרבנית נחמה דינה מסרה לבן משפחה מגבעת ישנה של הרבי הריי"צ. המגבעת נשמרה כמה שנים במשפחה, ואז באחד השנים בן משפחה נסע לרבי, ובחלוקת דולרים, הוא מסר לו זאת חזרה כמתנה.

בנוסף לסבתא יש עוד כמה דברים מיוחדים, כמו מפה משולחן התוועדות של הרבי ועוד ועוד. סבתא רצתה לזכות את כל הנכדים שלה בקדושה הזו, והיא קנתה במיוחד לכל הנכדים שלה מפית מהודרת לחלות המשולבת עם בד משולחן הרבי, וכך גם לי בבית, מפית זו מפארת את שולחן השבת שלנו בכל שבוע.

הזוית האישית

חיה: תודה לך סבתא על הסיפור המרתק והמעניין. מאחלת לך הרבה בריאות ונחת יהודי חסידי מכל צאצאיך.