סבתא פאני תורמת ומתנדבת בקהילה
נהניתי לעבוד ולתרום העשייה היא חלק מהחיים שלי
הייתה תופרת. השני במשפחה הוא ויקטור, נפטר, היה חייט במקצועו. השלישי הוא שרלי, טכנאי בחברת בזק. אחריו אסתר, עובדת רווחה באשקלון. אחריה אני, פאני, עובדת שכונה. האחרון הוא שמעון, נפטר, איש אחזקה וחובש קרבי. הורי נתנו לכל הילדים יחס שווה. אך לאבי היה יחס מיוחד אליי כי נקראתי על שם אמו.
בשנת 1962 עלינו לארץ. עוד לפני שעזבנו את מרוקו הסוכנות
היהודית דאגה לסדר לנו את הדרכונים ואת כל האישורים המתאימים, וזאת משום שמשפחתנו,
משפחת זיגמון נחשבה במרוקו למשפחה עשירה וחשובה. כשהגענו לאשקלון קיבלנו מהסוכנות דירה ברחוב "אפרים צור"
סמוך לבית הספר בו למדתי, בית ספר "ישורון". בבית שקיבלנו היו שלושה חדרים ואנחנו מנינו שמונה נפשות בלי עין
הרע. ההרגשה לא הייתה נעימה, כי במרוקו היינו גרים בווילה עם משרתים. אך אמרנו
תודה על מה שיש, כי אחרים שעלו איתנו באותו הזמן קיבלו צריפים לגור בהם.
בילדותי אהבתי מאוד לנגן והכי התחברתי לגיטרה. ביום הולדתי של גיל
10 קבלתי מהורי מתנה מיוחדת – גיטרה. מדי פעם הייתי לוקחת לבית-ספר את הגיטרה ויום אחד הגיטרה נעלמה
לי. עד היום אני חולמת למצוא אותה. אהבתי גיבוש משפחתי וטיולים משפחתים. בשבת היינו אוהבים לשחק באופנים. אהבתי מאוד לנגן, לשיר, לרקוד, לצייר, להכין אוכל הודי מרוקאי מיוחד. אהבתי לשחק
עם אחי במשחקים כמו הרכבות, בובות, קלפים. המשחקים האלה עדיין קיימים ואני משחקת
בהם עם נכדיי. לשחק בסירים קטנים, לבשל במטבח עם אחי, עם חבריי, עם משפחתי ועם
אמי.
בגן במרוקו הייתי הילדה הכי יפה בגן. כשאבי ואמי היו לוקחים אותי
לגן הם היו מפנקים אותי ומרימים אותי על ידיהם. למדתי בבית ספר ישורון, מכיתה א' ועד כיתה י"ב, שהיום המבנה
משמש את בית ספר "אור חיה", אהבתי להיות חרוצה ומוצלחת. רציתי שציוני
יהיו הכי גבוהים. הייתי מהתלמידות המצטיינות בבית הספר ובכיתה.
בגיל 17 התגייסתי לצבא, לנח"ל. שירתתי בגבעת חיים ולאחר מכן
התגייסתי לצה"ל שם היה מאוד כיף ונהנתי מהכול. כשסיימתי את הצבא, במסיבת השחרור, הופתעתי מהצעת נישואין ממי שהיום
הוא בעלי. לאחר שנתיים התחתנו, הקמנו משפחה, כיום יש לנו ארבעה ילדים ועשרים
וארבעה נכדים, שתי כלות, ושני חתנים מדהימים, כן ירבו.
למדתי בבית ספר לחקלאות בפתח תקווה אך לא רצתי להיות מורה לחקלאות.
אחרי הצבא, כשהתחתנתי, סיעתי בבית הספר לתכנן חקלאות, לקחתי אותם לפרדסים לקטוף
תפוזים. כשהייתי בת 19 אבי נפטר בעקבות אירוע מוחי. אמי נפטרה ממחלת הסוכרת
כשהייתי בת 48. כשזה קרה הרגשתי רע מאוד. הרגשתי כאילו חותכים לי מבשר החי שלי. לצערי גם 3 מאחי נפטרו מגיל צעיר בעקבות מחלות קשות. נותרנו 3 אחים
צ'רלי, אסתר, ואני לחיים טובים וארוכים.
עיסוק ופעילויות התנדבותית
התנדבתי בקהילה 6 שנים. כאשר בני הקטן היה בכיתה א' הציעו לי לעבוד
כמתכננת נוף, המורה מפתח תקווה היה אחרי על החקלאות בבית-ספר. בשנת 1984 הציעו לי לעבוד ברווחה, תמורת סכום זעום, ומאז אני שם. עברתי קורס בגישור ואני עובדת בזה בהתנדבות במקרים של בסכסוכים
בין שכנים וכדומה. הייתי חובשת ומלוות נשק בטיולים.
הייתי מארגנת טיולים כשאת ההדרכה
ואת ההסעה היינו מקבלים חינם מהעירייה היינו נוסעים לקברי צדיקים ולמקומות נוספים
ברחבי הארץ.עבדתי בנווה אילן במתנ"ס בעבודה קהילתית למשפחות- סדנאות עזרה
ראשונה, טיולים , ביקורי בית, חוגים, מתנדבים שעובדים יחד, הרצאות, שיעורי עזר
לילדים.
בממ"ד ברנע מקיף ד' ארגנתי קייטנות והתרמות של מוצרים.במלחמות בדרום ארגנתי פעילויות במקלטים ובמתנ"סים, טיולים
בשיתוף פעולה עם ההורים, שלושה ימים של טיול לצפון, כולל שבת, היו 100 ילדים והכל
בהתנדבות מלאה.חגיגת בת המצווה של בנות הקהילה, מטעם הרווחה , כללה הפרשת חלה
,הרצאות, יום כיף במלון, שמלות, איפור, הכל מתרומות של עיריית אשקלון.
נהניתי לעבוד ולתרום העשייה היא חלק מהחיים שלי ולכן בחרתי
בעבודות כאלה שיתנו לי סיפוק.הנכדים מתגייסים ועוזרים בשעת הצורך בטלפונים או בהצטרפות
לטיולים במלחמה וכך מתחנכים גם בתרומה לקהילה.
משוב על תכנית הקשר הרב דורי
סאלי אברגל: "מאוד כיף לה וזה משמח אותה שהיא מספרת לנו את הסיפורים בילדותה.
סבתא פאני: "אחרי שלוש שנים שהשתתפתי בתכנית אני גאה בבית הספר, נהנית
להתנדב, כדאי להמשיך את התוכנית זה עושה טוב לסבתות (שמוותרות הרבה למען זה) ומגבשת אותן עם הדור הצעיר.
העשרה
חטיבת הנח"ל: "חטיבת חיל רגלים סדירה בצבא ההגנה לישראל, הכפופה לעוצבת הפלדה. החטיבה השתתפה בכל מערכות ישראל החל ממלחמת שלום הגליל. שמה של החטיבה נגזר מראשי תיבות של מסגרת נוער חלוצי לוחם (נח"ל) משום שמקורה בגרעיני הנח"ל שהוקמו החל מימיה הראשונים של מדינת ישראל. עם זאת, במשך הזמן הורכבה רוב החטיבה מחיילים מכלל הציבור, שאינם קשורים לתנועת ההתיישבות ולגרעינים. חיילי חטיבת הנח"ל חובשים כומתה בצבע ירוק בהיר עם סמל חיל רגלים ונועלים נעליים אדומות. תג היחידה של הנח"ל מורכב מחרב, מגל וחיטה. החרב מסמלת את ההגנה והמגל והחיטה מסמלים את עבודת האדמה והחלוציות. ארבעת החצים מסמלים את גדודי החטיבה: גרניט, שחם, בזלת והגדס"ר (גדוד הסיור)". ויקיפדיה
תשע"ו
מילון
חטיבת הנח"ל (חטיבה 933):חטיבת חיל רגלים סדירה בצבא ההגנה לישראל, הכפופה לעוצבת הפלדה. החטיבה השתתפה בכל מערכות ישראל החל ממלחמת שלום הגליל. שמה של החטיבה נגזר מראשי תיבות של מסגרת נוער חלוצי לוחם (נח"ל) משום שמקורה בגרעיני הנח"ל שהוקמו החל מימיה הראשונים של מדינת ישראל. עם זאת, במשך הזמן הורכבה רוב החטיבה מחיילים מכלל הציבור, שאינם קשורים לתנועת ההתיישבות ולגרעינים. חיילי חטיבת הנח"ל חובשים כומתה בצבע ירוק בהיר עם סמל חיל רגלים ונועלים נעליים אדומות. תג היחידה של הנח"ל מורכב מחרב, מגל וחיטה. החרב מסמלת את ההגנה והמגל והחיטה מסמלים את עבודת האדמה והחלוציות. ארבעת החצים מסמלים את גדודי החטיבה: גרניט, שחם, בזלת והגדס"ר (גדוד הסיור).
ציטוטים
”הרגשה טובה העיקר הכוונה“