מאגר סיפורי מורשת

המלחמה במלריה

בסביבות 1930 כשאבי היה בן 15 בערך, הוא נשלח לעבודה אצל פרופסור מר במעבדה למלחמה במלריה בראש פינה. יחד עם הפרופסור, הם היו נוסעים לביצת החולה שכיסתה אז את כל עמק החולה. בשולי ביצה גרו בדואים,שכמו רוב תושבי הארץ, חלו במלריה בגלל קיומו של יתוש הנופלס שהתרבה בביצות שכיסו את את כל המקומות הנמוכים בארץ. יחד עם פרופסור מר, הם נכנסו אל החושות (צריפים רעועים) של הבדואים. במרכזן של החושות, הבדואים היו מדליקים מדורות קטנות והעשן שיצא מהן היה מבריח את היתושים אל החלק העליון של החושה, כך הבדואים שישבו על הרצפה יכלו לנוח טיפה מעקיצות. אבי והפרופסור לקחו מבחנות ותפסו בהן יתושים מן החלק העליון של החושה, את המבחנות האלו הביאו למעבדה בראש פינה, ושם נתחו אותם מתחת למיקרוסקופ. יש הבדל בין קיבה של יתוש נגוע במלריה לבין קיבה של יתוש בריא. הם היו לוקחים את החומר מתוך הקיבה של היתוש החולה מזריקים לעצמם ומקבלים מלריה. הם בדקו מהו המינון המתאים של הכינין (תרופת המלריה) שבעזרתו  אפשר יהיה להתגבר על המלריה. עם הזמן, נרפאו כל הבדואים של החולה.

אבי היה מצייר את הממצאים שנראו במיקרוסקופ (לאבי היה כשרון גדול לציור) בגלל השתתפותו במחקר וכשרונו לצייר את תוצאות הניסוי במיקרוסקופ, הוצע לו ע"י פרופסור מגנס (מייסד האוניברסיטה העברית) ללמוד סטפנדה מלאה (ללמוד על חשבון האוניברסיטה) בירושלים, אך סבי לא הסכים כי אבי היה צריך לעזור לפרנס את משפחתו.

אמי נולדה בירושלים למשפחה שעלתה מגיאורגיה בשנת 1820 והתיישבה בירושלים העתיקה (כשהטורקים שלטו בארץ). ב- 1860 בעידודו של השר מונטיפיורי, התחילו היהודים לצאת אל מחוץ  לחומות העיר העתיקה, ולבנות שכונות יהודיות חדשות בירושלים. סבה של אמי יצא גם הוא והיה מבוני שכונת נחלת שבעה בירושלים. אמי נולדה ב- 1920, כשהאנגלים כבר היו בארץ. ילדי בית הספר למדו על ההיסטוריה ועל התרבות של בית המלוכה האנגלי. היא סיימה את לימודייה בסמינר "דוד ילין" בירושלים, ובמקביל עבדה לפרנסתה כפקידה בצבא הבריטי, במחנה שנלר בירושלים. אמי ידעה את כל ההיסטוריה של אנגליה והייתה בקיאה מאוד בשפה ובספרות האנגלית.

סבתא נילי בילדותה

קישור לסיפור התיעוד המלא

הזוית האישית

סבתא נילי: עידו נכדי הגדול, מאחלת לך שתהיה מוצלח ומצליח. שתלמד, תשכיל, תטייל בעולם ותרחיב את אופקייך. שתאהב את האדם ותאהב את הארץ. שתהיה סקרן תמיד, מתכנן מראש ומבצע. שתמשיך לדאוג ליקיריך ולסביבותיך. שתשאף גבוה ותגיע. אוהבת תמיד, שומעת, מקשיבה ולפעמים גם מייעצת, סבתא נילי.

עידו הנכד: סבתא, אין לי ממה להגיד לך חוץ מתודה, תודה שאת סבתא שלי, אני גאה להיות נכדך! את הסבתא הכי טובה בעולם!!! אני מאחל לך שתמשיכי להיות הסבתא הכי מושלמת שיש. עם כל מאמצייך אנחנו יכולים לבוא אלייך ואל סבא פעמיים בשבוע וכאשר אנו באים, את דואגת לנו ללא הרף. המפגשים של הקשר הרב דורי שינו לך את כל לוח הזמנים שלך וזה קצת עצבן, ובכל זאת הגעת לכל המפגשים וזה לא מובן מאליו. יש לך לב ענק והכי נדיב שיש, סבתא תודה. אוהב הכי בעולם עידו.