מאגר סיפורי מורשת

ילדות

נולדתי בשנת 1950, בתל אביב ואת ילדותי העברתי בראשון לציון. הוריי עלו ארצה לפני קום המדינה. אבי עלה בשנת 1921 והתגורר רוב הזמן בירושלים ואמי (סבתא רבה) עלתה בשנת 1947 והתגוררה בתל אביב.

אני זוכרת ילדות מאושרת כבת יחידה להוריי זכיתי לחום ואהבה משניהם ונתינה אין סופית מצדם.

עם סיום לימודי התגייסתי לצבא ואהבתי את השירות הצבאי. במיוחד את היחידה בה שרתי. זו היתה גאווה לשרת בצבא במיוחד להורי שהגיעו ארצה למדינה צעירה ומתפתחת ועל כך התגאו מאד.

את בעלי, יעקב, הכרתי אחרי סיום הצבא. ונישאנו כעבור שנת היכרות. אני הייתי בת 23 ובעלי בן 26 בעלי שירת בצבא הקבע בחיל הים ונהנה מתפקידו הרם.

בשנים הראשונות לנשואנו חיינו בראשון לציון שם נולדו גם שלושת ילדנו, אסף כיום בן 44, ערן בן 42, ושירי בת 40 שהיא גם האמא של ליעדי נכדנו האהוב.

בגרות

שנות נישואינו הראשונות היום מאושרות ושמחות עקב הולדת הילדים וחיינו כמשפחה תומכת ועוזרת. כבת יחידה להורי רציתי הרבה ילדים, משפחה גדולה, וכל אחד מהם הכניס שמחה והתרגשות לחיי. באותה תקופה גם אמי עברה לגור אתנו ועזרה לנו בגידול הילדים כך שהבית היה שמח, רועש, חם ומאושר. זכורות לי ארוחות הערב המשותפות, הנסיעות המשותפות לחול, הטיולים בארץ וסיפורי המסורת מצד אמי שדאגה להנציח אותם.

כך שאם אני צריכה להיזכר במשהו משמח אני תמיד חוזרת לתקופת הילדות של ילדי. לאורח תקופת ילדותם ערכנו מסיבות סוף שנה של בית הספר, כל ילד בתורו, בחצר ביתנו. הייתה לנו חצר ענקית ומקושטת במנורות וילדי הכיתה שמחו להגיע אלינו עם המורה והוריהם לשמוח בביתנו. זו היה תקופה מהנה במיוחד. בכלל, מאחר והיה לנו בית פתוח יצא שכל ילד הביא עמו, מידי יום, המון חברים שכולם נהנו לאכול אצלנו את העוגות הטובות שהכנתי ועליהן קבלתי מחמאות רבות. זה העניק לי נחת אין סופית.

היציאה לעצמאות

בעלי ואני עבדנו כשכירים במקומות עבודה שונים. בעלי בצבא הקבע בחיל הים ואני כמזכירה בחברת אופנה גדולה ומוכרת. באמצע החיים החלטנו לצאת לעצמאות ולפתוח עסק משלנו כדי לשפר את רמת חיינו.

הקמנו מפעל לייצור תקליטורים ודי וי די ובין לקוחותינו נמנו זמרים רבים ומפורסמים שהפקנו להם תקליטורים ולמפעלי הייטק הפקנו סרטוני תדמית.

לימים התרחבנו והוספנו שני תחומים חדשים, התחלנו בייצור כוסות לשתיה חמה וכן רכשנו מכונות לקליית קפה,  וכך הפכנו לבית קליה לקפה איכותי. נדרשנו להוספת ציוד מתקדם ומודרני בהתאם להתפתחות.

המעבר לתל אביב  תקופת הבגרות המאוחרת

כשהילדים בגרו ונישאו החלטנו לעבור לתל אביב ולגור בקרבה אחד מהשני. רצינו להמשיך לחיות באותה מסורת כפי שזכרנו מילדותנו וכך אנו ממשיכים גם כיום. אוכלים יחד ארוחות שישי ופעמים רבות גם באמצע השבוע. מנציחים ימי הולדת לילדים ובמיוחד לנכדים האהובים, מרבים לנסוע לחול לפחות פעמיים בשנה, במיוחד טיולי שטח. מרבים ללכת ברגל, והכי חשוב זה להיות ביחד, לצחוק, להיזכר בדברים הטובים והנעימים ואין דבר חשוב יותר מההנאה המשותפת.

הזוית האישית

עלי לסיים בגאווה שאנו, בעלי ואני, מאושרים כיום עם שלושת ילדינו הבוגרים וששת נכדינו האהובים ומייחלים לנו ולהם עוד שנים רבות משותפות בבריאות טובה, באושר ובגאווה בהם.

אמן ואמן.