מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא מלי – ילדות במעברה

סבתא מלי
במפגש
זכרונות מהזמנים במעברת פרדסיה

סבתא מלי מספרת לנכדתה תהילה גז:

שמי מלי בן זקן.  נולדתי בשנת 1956 בישראל. הוריי ניסים ומיסה גז עלו לארץ בשנת 1951. הם עלו לארץ מתוך תשוקה ורצון עז לעלות ולחונן   את אדמת ארץ הקודש ולבנות בה את ביתם. אני כבר נולדתי בארץ. מקומי במשפחה הוא בדיוק באמצע – 'הסנדוויץ'. שלושה אחים ואחיות מעליי ושלושה מתחתי.

בילדותי התגוררנו במעברת פרדסיה, המעברה שכנה בסמוך לצומת בית ליד של היום. שם למדתי בבית הספר היסודי "מקור חיים". בהפסקות שיחקנו בעיקר קלאס וחבל. בכיתה ח' הפקתי מסע, הוא היה מוצלח מאוד וקיבלתי תשבחות ומחמאות רבות. בתיכון למדתי בעיר ירושלים, שם אהבתי במיוחד ללמוד ספרות. במהלך שנותיי בתיכון הייתה לי חברה טובה בשם דינה איתן, המשכנו לשמור על קשר תקופה ארוכה מאוד.

בימי הנערות שלי אהבתי לשמוע את שירי הלהקות הצבאיות, הייתי יושבת שעות ומאזינה להם  דרך הטרנזיסטור, הוא הלך איתי לכל מקום. ידעתי את כל השירים בעל פה! השיר האהוב עלי במיוחד היה 'מה אברך' של להקת חיל הים.

אחי הקטן, נפתלי ז"ל, היה אהוב עלי מאוד. ממש גידלתי אותו. יש לי זיכרון מהילדות שלו: פעם אחת, לקחתי אותו לגינה והוא פתאום נעלם לי. אני נבהלתי והרגשתי חסרת אחריות, ובכיתי הרבה. ניידות משטרה רבות הגיעו כדי לעזור לי לחפש את אחי, וכשהשוטר הרים אותו בידיים, היה זה הרגע המאושר בחיי, רצתי אליו מיד וחיבקתי אותו.

בילדותי בחתונת דודי

תמונה 1

אני ואחיותיי עזרנו הרבה בבית, בניקיון ובכביסות. תחום הבישול היה שייך לאימא שלי. אני זוכרת שהייתה לנו בבית מכונת קפה בה היינו קולים את פולי הקפה, הקפה שהופק היה טעים במיוחד. כל השכנים היו באים אלינו לשתות כוס קפה. מכונת הקפה שימשה אותנו הרבה ובנאמנות רבה.

יום השבת היה בביתנו יום קדוש ממש. בליל שבת קדשנו על היין וערכנו סעודה, כל המשפחה השתתפה בשירת זמירות שבת. אהבנו לשוחח בשולחן השבת עם בני המשפחה. בשבת בבוקר הבנים היו הולכים לבית הכנסת, וכאשר הם חזרו אכלנו יחד. לאחר הסעודה המשותפת הלכנו לפגוש חברים ודודים. זו הייתה  עבורי חוויה שבתית מיוחדת.

בגיל 23 התחתנתי, נולדו לנו שתי בנות מתוקות: הגר ומיכל. למדתי את מקצוע הגננות עד היום אני עובדת בגני ילדים.

הזוית האישית

תהילה: תודה לך סבתא, ששיתפת אותי בחוויות הילדות שלך. אני מאחלת לך בריאות ונחת.

מילון

מעברה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”הקמתי משפחה ב"ה, ואני רווה נחת מבנותיי המתוקות ונכדיי המקסימים“

הקשר הרב דורי