מאגר סיפורי מורשת

סיפורה של סבתא מירטה דורפמן:

שמי מירטה דורפמן, נולדתי בארגנטינה בואנוס איירס בשנת 1951. אני בת בכורה ויש לי אחות קטנה ממני.

כשאחותי באטריז – Beatriz הייתה בת 16 הוריי נתנו לה אישור לעלות לארץ ישראל. אבא שלי עבד במפעל טקסטיל ואמא שלי הייתה עקרת בית.

הלכתי לבית ספר יסודי, היה מקצוע אומנות ותפירה איפה שלמדתי לתפור ולרקום. תפרתי את הבגדים שלי ומסיבת סיום כל אחד לבד את הבגד שתפר בעצמו. בגיל 11 הרשו לי לחצות את הכביש לבד, אז התחלתי ללכת לבד לבית של סבא וסבתא שלי בימי ראשון (זה כמו יום שבת אצלנו). הם לקחו אותי לטיולים, בישלו לי תמיד את האוכל שאהבתי, פינקו אותי בכל מה שרציתי. בסופי שבוע הלכתי לתנועת נוער יהודית, השתתפתי בהרצאות, קמפינג, טיולים, גם לימדו אותנו להיות מדריכים. כשאני וחברותיי נפגשנו שיחקו באלבום מדבקות, מחבואים, בובות, אבן נייר ומספריים, משחקי תפקידים (משפחה).

בגיל 12 כל המשפחה ארגנה לי מסיבת הפתעה ובה באו: דודים, בני דודים, סבים, סבתות וחברים. זה היה מאוד שמח, התרגשתי מאוד ביום הזה.

כשהלכתי לתיכון, עבדתי במקום שהייתי צריכה לעצב מנורות. לאחר שנתיים עבדתי בחנות בגדים. הייתי צריכה לשלב עבודה ולימודים, כי אבא שלי היה חולה והייתי צריכה לעזור בפרנסת המשפחה. היה לי קשה גם לעבוד וגם ללמוד בגלל זה למדתי קצת בבית, בתיכון וגם שיעורים פרטיים.

בתקופה זו טיילתי עם חברות, שיחקנו ברחוב. בימי שבת הלכתי לסבא וסבתא שלי כדי להתבונן בעיתון היהודי, והיו שם מודעות על מועדונים לריקודים של היהודים והיו גם פעילויות אחרות.

בשנת 1975 התחתנתי עם בעלי (לשעבר) ארנלדו – Arnaldo, אחרי שנתיים נולד לנו ילד ראשון בכור ששמו הרנן – Hernán, לאחר שנתיים וחצי נולדה לנו ילדה שנייה ואחרונה בשם אדריאנה – Adriana.

סיפורם של סבא וסבתא שלי (סבתארבתא וסבא רבא רבא של יעל):

לפני שסבא וסבתא באו לארגנטינה, הם התחתנו. בעקבות המלחמה שהייתה החליטו לבוא לארגנטינה. סבא הגיע מרוסיה הלבנה לארגנטינה ראשון והוא התחיל לעבוד במה שהוא יכל כי לא היה לא שפה (ספרדית) זה היה מאוד קשה בתקופה זו. לסבא שלי היה שכן והוא רצה לזרוק את הזבל של השכן כדי להרוויח מעט כסף בנוסף, בגלל שהוא לא ידע ספרדית אז הוא אמר לו: "אתה זבל" והשכן אמר לו בחזרה: "אתה זבל".

לאחר שנה הוא הצליח לאסוף מספיק כסף בשביל להביא את הסבתא ואח שלו. סבא וסבתא שלי ידעו יותר את השפה אז הרוויחו יותר כסף ועבדו במקומות טובים יותר אז יכלו להביא את שאר המשפחה.

סבא בנה בחדר מקום עבודה עם מכונות תפירה ושם עבדה כל המשפחה, ואספו כסף כדי לקנות את הבית שלהם. לאט לאט הקימו משפחה נולדה להם בת בשם יוליה – Julia ותיאודורו – Teodoro. הילדים יוליה ותיאודורו כשהיו קטנים למדו לתפור וכשגדלו התחילו לעבוד כדי לעזור לסבא וסבתא שלי. יוליה התחתנה עם לאון – Leon , אני נולדתי בשנת 1951 ואחותי בשנת 1959. תיאודורו גם התחתן ונולדו לו שלוש ילדים.

ביום החתונה

צילום משפחתנו

הזוית האישית

נכדה יעל: נהנתי ללמוד על עברה של סבתי.

סבתא מירטה: נהנתי לעבוד עם יעל נכדתי ולספר לה את סיפורה של משפחתי.