מאגר סיפורי מורשת

שמי לובה (Люба), על שם של סבתא מצד אבא, אשר נולדה בפולין ונהרגה עם סבא במחנה השמדה "סוביבור". שם החיבה שלי: לובוצ'קה. שם משפחתי הוא זהבי, לא מקורי. הוא שונה בשנת 1990, אחרי העלייה לארץ ישראל. אני שלמה עם שם המשפחה החדש. שם משפחה הקודם שלי, לפני הנישואים: וָיכֶנְבֶּרְג (Вайхенберг). לא ידוע על משמעות. שם משפחה אחרי הנישואים: זָרְגָרוֹבָה ((аргарова). הדורות הקודמים של בעלי הם בוכרים והם היו צורפים. נולדתי בברית המועצות, בעיר טָשְׁקֶנְט – בירת רפובליקה אוּזְבֶּקִיסְטָן. בתאריך 8/02/1946.יום הולדתי צויין לפני העלייה: ציינתי את המאורע עם משפחה, קרובים ואורחים. בארץ אני לעתים רחוקות עם המשפחה וקרובים, אבל מקבלת המון טלפונים מחברים ישראלים.

לידה מחדש חוויתי בנקודות הזמן הבאים: 1. בתאריך 25/07/1990, הזמן היה 4.20 בבוקר – נחיתת מטוס בשדה תעופה תל אביב. אז עלינו.  2. בשנת 2003 – הבראה מפעמיים מחלת סרטן.

הקמת משפחה

ז׳וּרִי אִיסָקוֹבִיץ׳ זָרְגָרוֹב התקשר אלי. התחתנו בשנת 1975. הייתי בת 29. החתונה, חופה וקבלת הכתובה היו בדירה הקטנה שלי. הבנות שלי נולדו כשהייתי בת 30 ו-33, בעלי היה בן 35 ו-38. אנו נוהגים בכשרות בבית. חוגגים חגי יהודים. ביקור חולים. השתתפות בלוויות. קריאת כל התפילות. "יזכור" ביום הכיפורים בבית כנסת או בבית. הדלקת נרות שבת. הדלקת נרות הזיכרון בתאריכי פטירה של קרובי משפחה, אנשים יקרים וחיילי צבא הגנה לישראל. לפני יום הכיפורים, לפני חג ראש השנה, ביום פטירתה של אמא שושנה אנו נוהגים להדליק נר זיכרון על מצבתה בבית הקברות כפר סבא.

יש לנו שתי בנות. הבת הגדולה שמה אביטל קסלר, היא חיה עם בעלה אריה וחמישה ילדים, הם גרים בקריית שמונה. בת שנייה, שמה נועה שפר, חיה עם בעלה יגאל ושלושה ילדים, הם גרים בעופרה. ביקור בנותינו עם משפחות, או נכדינו הגדולים פעם בחודש וחצי – חודשיים בערך, זה אושר בשבילנו. אני מאוד אוהבת את בנותי ומשפחותיהן. הגאווה שלי היא בתי הגדולה אביטל: היא מומחית בחינוך מיוחד ובנושא "טכנולוגיות חדשות בהוראה", היא תשתתף בפעם השלישית בכנס צ'ייס 2019 לחקר חדשנות וטכנולוגיות. כמו כן, היא סיימה עבודה מחקרית לתואר שני עם תזה. גאווה נוספת שלי היא בתי נועה: עובדת סוציאלית רפואית מצטיינת. אני מאוד אוהבת את כל הנכדים שלי, אשר עושים אותי מאושרת.

אני אוהבת מאוד את המדינה היהודית הקטנה, המיוחדת, החכמה אמיצה, גאוותנית והנפלאה שלנו.

הזוית האישית

סבתא לובה: נהניתי מהמשימה, מאוד חשוב לספר מדור לדור, לספר לנכדים עלינו ושיעבירו הלאה לדור הבא ואצל היהודים במיוחד זה חשוב מאוד!!! הקשר שלי ושל נכדי אמיתי תמיד הדוק. עכשיו, כשהוא יודע יותר עלי, זה עוד יתרון ביחסינו הטובים.

אמיתי הנכד: למדתי הרבה סיפורים על סבתא לובה, נהניתי לשהות במחיצת סבתא.