מאגר סיפורי מורשת

סבתא לאה ניצלת ממות

איך ניצלה סבתא לאה ?

סבתא לאה נאמן, סבתי מצד אבא. סבתי לאה נולדה בעיר דייר שבפרס.במשפחתה של סבתי היו ארבעה בנים ושתי בנות . לסבתי קוראים לאה על שם סבתה.

בילדותה היא לא הלכה לבי"ס, משום שבית הספר היה של גויים ואף לא הלכה לבית ספר יהודי בגלל שאביה אמר לה שבנים ובנות לא יכולים ללמוד באותה כיתת לימוד יחד. מכיוון שמשפחתה הייתה דתית. לכן , נשארה בבית ועזרה לאימה לחלוב עזים וכבשים כמו כן, הביאה מים למשפחתה מהבאר. זכורות לה חוויות ילדות שנהגה לשחק עם חברותיה במשיכת חבל וחמש אבנים.

הרגע שהכי ריגש אותה, היה כשאחיה חגג את טקס הבר מצווה שלו. הם הזמינו את כל האורחים אליהם הביתה לחגיגה ולא כמו המקובל כיום באולם. לבסוף עלו לבית הכנסת ושם הניח תפילין.

בפרס סבתי אהבה לאכול אורז עם בשר ודגים. אבל, זה לא היה נהוג בכל הבתים אלא, רק אצל משפחות מהמעמד הגבוה, כמו המעמד אליו השתייכה לסבתי.

כאשר פרצה מלחמת העולם השניה, סבתי היתה בת 12 . כעבור חצי שנה מפרוץ המלחמה, הגיע לביתה מכתב ממושל העיר בו מתואר איך הורגים את היהודים באשכנז. הם פחדו שהגרמנים יכנסו לפרס, ולכן עשו תענית וכעבור שבועיים הגיע עוד מכתב ובו רשום שהשואה הופסקה והיטלר ימח שמו מת. השמחה בבית סבתי היתה גדולה, הרגשנו שנעשה לנו נס גדול, לנו ולכל קהילת היהודים שחיו בפרס.

לא היו לה קרובי משפחה שגרו באירופה ולכן , היא לא היתה מודאגת לקרובי משפחתה אבל היתה מודאגת לכלל עם ישראל. סבתי מתארת שהיתה תחושה של ביחד, תחושה של דאגה לכלל עם ישראל כולו בכל תפוצות העלם.

אחיו של אביה שלח להם מכתב מירושלים וסיפר להם עד כמה קשה בארץ ולכן ,מידי פעם הם שלחו לו כסף. הכסף נועד כדי לסייע לו בקניית אוכל , מצרכים בסיסיים שהרי הם לא היו מפונקים כמו הילדים של היום וגם לא היו להם את כל המוצרים שיש היום ברוך ה' בשפע.

היא הכירה את סבי ע"י  שידוך של הוריה בשנת 1952.

הם עלו מפרס מתוך ציונות ואמונה בתקומת עם ישראל ובתחייתו ומתוך מקוום של רצון עז מאוד לבוא וליישב את ארץ ישראל. בעקבות הרב ששלח להם מכתב ובו כתוב שיש ליהודים מדינה וראש ממשלה ראשון, שהכריז בגאון ובגו זקוף על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

עם הגעתם לארץ ילדו את דודי ראובן. בתחילה גרו בשער אליה שליד חיפה ומשם עברו לראש פינה למעברות ושם גרו שמונה חודשים עד שהוקמה חצור. התנאים במקום היו קשים מאוד במגורים, בכלכלה . הם היו צריכים להביא מים ואוכל מראש פינה, גם חשמל לא היה להם. אבל, עם כל הקושי, הם שמחו שהגיעו לארץ ישראל ולהתיישב בה.

סבי נולד בתשעה באב תר"פ, 1930, בכפר קנגון הסמוך לחוף הים. שם משפחתו של סבי הוא נאמן, ושם זה נבחר ע"י אביו של סבי, מאחר ובתקופה ההיא הוצאו תעודות זהות לתושבים וכל אחד בחר את שם משפחתו לפי כינויו. המוהל שם משפחתו מוהל, השוחט שם משפחתו שוחט, ומכיוון שסבי היה סוכן מאוד אמין קראו לו הסוכן הנאמן ומשם השם- נאמן. מוראד הוא שם לא עברי, שבפרסית תרגומו "מזל".

סבי עלה לארץ נשוי לסבתי לאה שעלתה ארצה בהיריון של בנה ראובן ועם ביתו ציפורה. הבנים היהודים בכפר למדו בחדר כסבי. הוא היה בן יחיד בין בנות. את סבתי הכיר ע"י הוריו שנחשבו למשפחה מאוד מכובדת ועמידה.

הזוית האישית של רז

"שמחתי מאוד להכיר את סבתא לאה. הרגשתי שהתקרבתי לסבתא לאה ולמורשת שלה. אני מרגשי שאני מכיר כעת יותר טוב את סבתא ומוקיר לה תודה לאחר ששמעתי על כל תלאותיה בדרך לארץ ישראל".

העשרה

בר מצווה: "בר מצווה הוא כינוי ליום ההולדת ה-13 של נער לפי המסורת היהודית, וכן כינוי לנער עצמו שהגיע לגיל 13 (משמעות המילה הארמית "בר" היא "בן"). יום ההולדת מציין את המעבר לבגרות, כחובה לקיים את מצוות הדת. גיל קבלת המצוות של הנער גבוה בשנה אחת מהגיל שבו מגיעה נערה לעול מצוות ("בת מצווה").

ויקיפדיה

שם המורה: אוריה רגב

תשע"ו, יולי 2016