מאגר סיפורי מורשת

נולדתי ברחובות בשנת 1929 לשלום ושושנה עולי תימן. אבי היה סוחר ואמי מיילדת.  גדלתי וחייתי את רוב חיי בעיר רחובות עוד מהיותה מושבה ועודני מתגוררת בה.

חוויתי את כל מלחמות ישראל מתקופת הפרעות ועד היום. לפני קום המדינה הייתי פעילה בארגון האצ״ל (ארגון צבאי לוחם) כנערה בת 16 לאחר מכן במלחמת השחרור.

איבדתי את בעלי הראשון ואבי בני, שמחה לוי, שהיה קצין בצנחנים. שמחה נהרג כשפיקד על גדוד הצנחנים בטקס הענקת איגרת מאת נשיא המדינה באסון המעגן, בשנת 1954. טייס שהטיס מטוס והיה אמור למסור את האיגרת איבד שליטה פגע והרג 17 משתתפים בטקס ואת שמחה בעלי. התאלמנתי בגיל צעיר מאוד והייתי לאלמנת צה״ל.

בחלוף מספר שנים נישאתי בשנית בשנת 1960 לסבא ניסים ולנו שלושה ילדים עזרא (זורי) יעקב (קיקי) והילה. ניסים ז״ל נפטר בשיבה טובה בתאריך 2014 בגיל 93.

יש לי חמישה נכדים ונכדות ושתי נינות. ואני מאושרת לראות אותם גדלים.

תמונות של ניסים ושלי ביום חתונתנו

תמונה של ניסים ושלי עם הילה 

העשרהאסון המעגן: "אסון מעגן הוא אסון תעופה שהתרחש ב-29 ביולי 1954, כאשר מטוס קל מסוג פייפר קב התרסק לתוך קהל שנכח בטקס זיכרון לצנחני היישוב בקיבוץ מעגן. באסון נהרגו 17 איש ונפצעו 25. ראש ממשלת ישראל משה שרת וראשי היישוב היו נוכחים בטקס זה…..מיד לאחר האסון מונתה ועדת חקירה, אשר הסיקה, על פי עדותו של גלין, שמדובר בתקלה טכנית של "כיס אויר" בצירוף כשל של המנוע. כמו כן הם קבעו שמארגן הטקס אשם בסדרה של לקויים שהיו יכולים למנוע את האסון". ויקיפדיה

משפחתנו

תשע"ו