מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא יוכבד החרוצה

סבתא חוה עם נכדיה
סבתא חווה מחופשת בילדותה
אימא הייתה תופרת לנו תחפושות לפי בקשותינו. הבדים היו מבריקים ונעימים

סבתא חווה מספרת,  נולדתי בישראל להוריי יוכבד ומרדכי ארליך.

אני קרויה על שם הסבתא שלי, אמא של אבא שלי.  אני לא הכרתי את סבתא שלי היות והיא נספתה בשואה.

משפחתי

אמי יוכבד היא בת 87 שנים, שתאריך ימים ושנים ואבי הוא – מרדכי זכרונו לברכה (ז"ל). להם נולדו ארבעה ילדים: שתי בנות ושני בנים. אני הבכורה במשפחה, אחרי נולדה רחל, ואחר כך אחי יעקב, שנקרא על שם סבא שלנו, שלא זכינו להכיר. כשהייתי בת 12 נולד אחינו הצעיר, אמיר, כיום הוא מכונה מאייר. גרנו בבאר שבע. אמי הייתה עקרת בית, ומידי פעם היא עזרה לאבי בחנות שלנו. הייתה לנו חנות  פרפומריה (חנות למכירת בשמים, קרמים, סבונים ושמפו ומעט תכשיטים). כשגדלתי גם אני עזרתי לאבא בחנות: עטפתי את המתנות ללקוחות,  וסידרתי סחורה על המדפים.

השבת בביתנו

אמי, יוכבד, הייתה אחראית על הקניות, הבישול והאפייה במשך כל השבוע וגם לקראת שבת. בליל שבת  הייתה ארוחה בשרית, כולנו ישבנו סביב השולחן, אכלנו ושוחחנו על כל מה שקרה במשך השבוע שחלף. ואחרי סעודת הבוקר המשפחתית והעשירה נהגנו לשחק רביעיות קלפים כל בני המשפחה. שתים – שלוש  חפיסות שונות (ערים בישראל, מקומות בירושלים, משפחות פרחים). המשחק נמשך זמן רב, כי לאחר יצירת הרביעיות ניחשנו אצל מי נמצאת כל רביעיה. המנצח היה מי שאסף את כל הסריות-הרביעיות. במוצאי שבת  נהגנו לאכול חלה מטוגנת או מצה מטוגנת. (באידיש-  מצה ברוייט).  בכלל, אצל הוריי בבית היו מצות כל השנה. כי אבא שלי אהב לשבור מצה לתוך המרק.

חג הפורים – חג של תחפושות

אחד החגים שהיו אהובים עלי במיוחד היה חג הפורים. אני זוכרת את ההכנות של אמי לקראת חג פורים. אימא הייתה תופרת לנו תחפושות לפי בקשותינו. הבדים היו מבריקים ונעימים. בגיל ארבע התחפשתי לטלפון. הייתה זאת תחפושת מיוחדת ומקורית. היה זה טלפון שונה מהטלפון של היום. למכשיר הטלפון הייתה חוגה באמצעותה היינו מחייגים, והייתה אפרכסת, אותה הנחנו קרוב לאוזן כדי לשמוע את המדבר בצד השני.

מחופשת

תמונה 1

בשנה אחרת,  כשהייתי בת עשר, אמי תפרה לי תחפושת של נסיכה ולאחותי תפרה ליצן בשני צבעים.

תמונה 2

סבתא יוכבד החרוצה, המשיכה לתפור תחפושות גם עבור נכדיה, לאבא שלך היא תפרה  תחפושת של מוקיון-ליצן, ולדוד שלך, עופר, תחפושת של זורו.

תמונה 3

הזוית האישית

נועם: סיפורך סבתא, מעניין מאוד העשרת אותי בכל הקשור אלייך ולמשפחה שלך. אני מודה לך על כך מאוד.

סבתא: נועם נכדי, נעמת לי מאוד. גרמת לי להיזכר בעבר הרחוק. תודה לך.

מילון

פרפומריה
תמרוקייה; חנוּת לתמרוּקים, מִבשָׂמה.90

ציטוטים

”נעם לי מאוד להיזכר בעבר הרחוק ולהעביר את זיכרונותיי לנכדי החמוד.“

הקשר הרב דורי