מאגר סיפורי מורשת

שמי טובה, נולדתי בחיפה בשנת 1950, כשהמדינה הייתה בת שנתיים. בתקופה הזו היה מצב קשה במדינה שנקרא תקופת הצנע. לא היה שפע במדינה. למזלי, הוריי היו במצב יחסית טוב ולא חסר לנו דבר. גרנו בבית בקריית אתא בבית עם גינה גדולה של פירות וירקות שאבי טיפח.  היו לנו תרנגולות, ביצים, ובעיקר – תותים בגודל שזיפים.

אני כתינוקת

אבל בגדים כמעט לא קנינו, אלא קיבלנו מדודים בחו"ל. הייתה לי ילדות יפה: ניגנתי על פסנתר שבע שנים (כל המשפחה ניגנה על פסנתר, ויולה, כינור וטרומבון). כמו כן למדתי בלט. לבית הספר היסודי הייתי רוכבת על האופניים. אצלנו בבית הספר כל בוקר נפתח במסדר בהשתתפות כל הכיתות (כל בוקר תכנית אחרת) ורק אח"כ נכנסנו לכיתות. בהפסקת עשר השמיעו שירי ארץ ישראל ורקדנו ריקודי עם.

אני בילדותי

מכיתה ז' ואילך התחלתי ללכת לתנועת 'הנוער העובד והלומד' ובשבילי זו הייתה חוויה מכוננת עד כיתה י"ב. את התיכון למדתי בחיפה (תיכון מקצועי ויצ"ו) שם למדתי במגמת כלכלת בית. הנכדה אור מוסיפה: "וזאת הסיבה שסבתוש מבשלת כ"כ טעים". אחרי התיכון הלכתי ללמוד בסמינר למורים בכלכלת בית והפכתי למורה. התגייסתי לצבא, נשלחתי לעבוד בבית ספר בצפת ושם הכרתי את מימון המורה. נישאנו בשנת 1974 ונולדו לנו חמישה ילדים. השנייה מהם היא יעל (אימא של אור), הבת היחידה, וארבע בנים.

לאחר עשר שנות הוראה הסבתי מקצוע לאחות. והייתי 28 שנים אחות בבית חולים בצפת. לאחר 35 שנות מגורים בצפת עברנו לגור בהרחבה בקיבוץ מעיין ברוך. כיום סבתא טובה גרה בקיבוץ מעיין ברוך ,יש לה אחד עשרה נכדים ועוד שניים בדרך והיא פנסיונרית.

הזוית האישית

סבתא טובה: שמחתי להיות בשיתוף חוויות ילדותי עם נכדתי המקסימה ועוד יותר ללמד אותה איך אני חייתי בילדותי ובגילה.

הנכדה אור: היה לי כיף לעבוד עם סבתוש בפעילות תכנית הקשר הרב דורי וללמוד על החיים שלה, שלא ידעתי עליהם. היה לי זמן איכות מעניין עם סבתוש.