מאגר סיפורי מורשת

גל ואנחנו סבא וסבתא החלטנו להכין העבודה על ילדותם של סבא וסבתא מצד אמא.

שניהם נולדו באותה שנה, בשנת 1953, שניהם גרו באותו איזור מגורים אבל למעשה הם נפגשו רק בתיכון. סבתא הייתה הקטנה מבין אחיה ואחותה ומשום כך גם המפונקת, סבא לעומת זאת היה הבכור במשפחתו.

סבתא נולדה בגבעת שמואל, וגרה עדיין בבית בו נולדה. סבא לעומתה נולד בבני ברק, בשכונת פרדס כץ וחי שם עד שירותו הצבאי. גבעת שמואל הייתה שכונה קטנה וצנועה מוקפת שדות ופרדסים. סבתא מספרת על ילדות שמחה ומאושרת. פרדס כץ הייתה שכונה בתוך בני ברק, עם רוב חילוני לעומת בני ברק העיר, שהייתה דתית וחרדית. בעצם המשפחה של סבא כולה גרה בשכונה שנקראה "שכונת בנגאזי" בשל מוצאם המשותף של תושביה. (מהעיר בנגאזי שבלוב – צפון אפריקה). המשפחה של סבתא לעומת זאת, כניצולי שואה מפולין, הייתה כמעט ללא קרובים.

חלק משמעותי מילדותם של סבתא וסבא הייתה בתוך תנועות נוער. סבתא הייתה בתנועת השומר הצעיר (חולצה כחולה ושרוך לבן) וסבא היה בתנועת הנוער העובד (חולצה כחולה ושרוך אדום). תנועות הנוער באותה תקופה היו משמעותיות ביותר בחייהם של סבתא וסבא. המדינה הייתה ב"חיתוליה" והפעילות טיפחה את אהבת הארץ – הרבה דרך סיורים וטיולים. והודגש ערך החברות והנאמנות.

סבא וסבתא מספרים לי על הקשר עם חבריהם בילדות

הדרך היחידה לתקשר עם חברים הייתה רק על ידי מפגש פנים אל פנים, כי בעצם לא היו לנו אמצעים אחרים.  טלפון היה נדיר ולהשיגו נדרשו לפחות 7 שנות המתנה. הטלפון היה קבוע למקומו וטלפונים ניידים בכלל עוד לא הומצאו. המפגשים היו תמיד במקומות קבועים בשכונה ובזמנים קבועים כך שתמיד כשהגענו לנקודות המפגש, מצאנו שם חברים.

מכיוון שכמעט לאף אחד במשפחתנו לא היו רכבים פרטיים, הדרך היחידה להתנייד הייתה בעיקר ברגל ומעט בתחבורה ציבורית שגם היא לא הייתה מפותחת ביותר. מסעות רחוקים היו כרוכים בתכנון רב והיו נדירים. השכונה בעצם הייתה מרכז חיינו.

סבא וסבתא מספרים על בית הספר

בית הספר של סבתא נקרא ביה"ס היסודי גבעת שמואל ושל סבא נקרא ביה"ס הממלכתי קוממיות. הלימודים היו מכתה א' עד ח'  ואחר כך עברו לתיכון כשהבחירה הייתה בין לימודים עיוניים לבין מקצועיים וזו נקבעה בעזרת מבחן שנקרא "סקר".

משחקי מחשב וטלפונים ניידים לא היו אפילו בסרטי מדע בדיוני ובהפסקות המשחקים היו: 3 מקלות, תופסת, 5 אבנים, "גוגואים" (גרעיני משמש בתוך גומה בחול), מחניים, ואפילו 1 2 3 דג מלוח….

מאכלים ותחביבים מתקופת הילדות

הוריהם של סבתא וסבא הגיעו ממקומות שונים והיה גם שוני רב במטבחים, אצל סבתא היה זה המטבח הפולני בכיכובם של מרק עוף ושניצלים ומצד סבא שלטו המטבח האיטלקי והטריפוליטאי.

אם ניתן להגדיר קריאה כתחביב אז היה זה תחביב עיקרי של סבתא וסבא. הם מספרים שהייתה ספריה עירונית בה הם החליפו ספרים לעתים אפילו אחת ליום.

בית הספר התיכון

סבתא וסבא הכירו במהלך לימודיהם בתיכון עירוני "רמז" בבני ברק. היה זה התיכון הממלכתי היחיד באזור שריכז תלמידים מבני ברק פרדס כץ וגבעת שמואל, מכיוון שהם למדו במגמות שונות, סבתא במגמה ההומנית וסבא בביולוגית, בעצם לא היה קשר ביניהם. המפגש הראשון היה רק בכיתה י' במהלך שרות לאומי בקיבוץ משאבי שדה (21 נובמבר 1969).

סבתא וסבא יצאו השנה (2019) ל"דרך חדשה", אחרי קרוב ל-45 שנות עבודה – המפגש של סבתא וסבא בתיכון יצר לנו תא משפחתי נפלא ואהוב ולהם אנחנו מקדישים את המצגת באהבה.

אני עם סבא וסבתא

קישור למצגת שלנו: גל 6 אפריל 2019 

הזוית האישית

גל: היה לי כיף, נהניתי ללמוד דברים חדשים על סבתא וסבא שלי. היה לי גם טעים ונעים לקבל מנה של מקדונלד בהפסקה. למדתי על ההבדלים בעידן של פעם לעומת היום.

סבתא נורית: היה לי כיף להגיע לבית הספר היפה של גל ולשבת איתו שעתיים רק גל סבא ואני – לצחוק, לדבר ולחשוב יחד.

סבא: היה איום ונורא ….. כי גל כמעט לא נתן לי לטעום מהנאגטס…. סתאאאאאם ובכל זאת – היה תענוג ענק לבלות עם גל וכמובן עם סבתא ולנבור קצת וביחד בעברנו.