מאגר סיפורי מורשת

הסיפור על העשור של מיכל

שמי מיכל ובחרתי לספר על העשור בין השנים 1961-1971.

בחרתי בעשור זה כי בו סיימתי את התיכון בכפר יהושע (אז הוא היה א-י"ב ) והתחיל פרק חדש בחיי הצבא .

התגייסתי לצבא, עברתי טירונות בבה"ד 12 ואז הוצבתי בתל נוף לקורס מקפלות מצנחים .

את שירותי הצבאי עשיתי בבית הספר לצניחה בתל נוף בתור מקפלת מצנחים, זו הייתה עבודה אחראית ופיזית . היינו מקפלות (רק בנות קיפלו ) את המצנח ולאחר הקיפול המצנח היה עובר בדיקה נוספת, על ידי  מבקרת שלבים  שהייתה מכניסה פתק בכיס של המצנח עם השם שלי.

קבלתי על הפתקים ששלחתי הרבה תשובות מחיילים שצנחו במצנח שקיפלתי (ביניהם בן כתתי שהיה קצין בצנחנים) .

הבונוס של המקפלות היה לעבור קורס צניחה ואני עברתי אותו, צנחתי 5 צניחות וזו חוויה שלא אשכח בחיים.

בשרותי הכרתי את בעלי חגי, ששרת אף הוא  בצנחנים, כשבא אחרי קורס הקצינים להשתלמות בבית הספר לצניחה שבו שרתתי.

ההכרות הייתה בטרמפ, עמדתי בשער הבסיס וחיכיתי לטרמפ לכיוון הצפון (הבסיס היה ליד גדרה) ועצרה לי  משאית עם חיילים ולקחה אותי עד צומת מגידו. במשאית  ישב גם בעלי חגי וכך הכרנו.

ב17 לאוגוסט 1971 התחתנו בכפר יהושע ולאחר מכן עברנו לקיבוץ כפר בלום, הקיבוץ בו נולד בעלי ושם הקמנו משפחה.

בפברואר 1972 נולדה ביתנו הבכורה ( אמא של איתי ) .

כיום אני ומשפחתי גרים בכפר יהושע .

החפץ המשמעותי שבחרתי להביא הוא כנפיים:  את כנפיי הצניחה קבלתי לאחר סיום קורס צניחה.

מקפלות מצנחים שרצו קיבלו בונוס לעבור קורס צניחה ואני שמאוד רציתי , עברתי את קורס הצניחה עם הגברים. היינו רק שתי נשים בקבוצה שלנו והרגשתי גאווה גדולה ללכת עם כנפיי הצניחה על החזה וכומתה אדומה.

הזוית האישית

איתי : החוויה שלי זה שיש לי זמן איכות עם סבתא, ושאני לומד דברים חדשים על סבתא וסבא שלי .

סבתא מיכל : החוויה שלי זה הזמן איכות עם נכדי ושהוא ידע כל מיני דברים מהעבר .