מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא מרים הצדקת

ליל-הסדר במשפחה מתימן
עולים תימנים במחנה הקליטה בשנת 1949
נלך בדרכך

יתמות בתימן

אני מלכה, נולדתי בשנת 1962, בכפר-סבא. אני רוצה לספר על חמותי, סבתא מרים ע"ה. היא נולדה בחג השבועות ב'חרפ' שבתימן. אימא שלה נפטרה בגיל צעיר והיא הייתה בת יחידה. בתימן הייתה סכנה שאת הילדים היתומים היו לוקחים ה'אימאם' (השלטון שהיה אז בתימן) ומאסלמים אותם. לכן היהודים היו מחתנים את הילדים היתומים בגיל צעיר, כדי שלא יתפסו אותם. ומסיבה זו גם סבתא מרים, שהייתה יתומה, נישאה בגיל צעיר מאוד, בת 9 בלבד. סבא, שעמו היא התחתנה, היה אז בן 13. סבתא מרים הייתה אישיות מיוחדת במינה: חכמה, חרוצה, זריזה ועם יראת שמים היא בנתה את ביתה על דרך התורה. היא זכתה להקים משפחה לתפארת, משפחה ברוכת ילדים.

העלייה לארץ-ישראל

היא עלתה ב"מרבד הקסמים", יחד עם בעלה ובתה הראשונה, שאותה עוד ילדה בתימן. כשעלו לארץ, שיכנו אותם במעברת 'עין- שמר'. סבתא מרים עבדה בבית- התינוקות שבמעברה. כולם אהבו אותה מאוד. אחת האחיות בבית- התינוקות אמרה לה יום אחד, ששמו עין על הבת הבכורה שלה והזהירה אותה שלא תעזוב את בתה באותו יום, כי אחרת עלולים לחטוף לה אותה. ובאמת באותו יום ניסו להגיד לסבתא מרים שתלך לנוח ואז יוכלו לקחת ממנה את בתה. סבתא מרים לא הסכימה ללכת לנוח ואמרה להם: "אם תיגעו בבת שלי, אני אלשין עליכם". הם ניסו לשחד אותה ולתת לה מתנות, רק שתשתוק ולא תלשין עליהם. סבתא מרים הייתה מאוד חזקה והם פחדו ממנה ולא לקחו ממנה את בתה הבכורה.

תמונה 1

תמונה 2

איפה הבנים?

אחרי המעברה, הם עברו לרמת-גן. לסבתא מרים יש דודות שלקחו להם את הבנים כשהיו תינוקות ואמרו להם שהתינוקות שלהם מתו. וכשהיו אותם בנים בגיל גיוס לצבא, פתאום באו לאותן דודות ואמרו להן שהבנים שלהן עריקים ולא התייצבו לגיוס. הדודות לא הבינו, הרי אמרו להם שהבנים שלהם מתו. איך נעשתה טעות כזאת?! סבתא מרים נפטרה בי' חשוון, תשנ"ט, בהיותה בת 70. לביתי, שנולדה חודשיים לאחר פטירתה, קראתי על שמה.

אני רוצה לצרף שיר שכתבו נכדותיה על אישיותה המיוחדת של סבתא מרים:

סבתא מרים ע"ה

אין ערוך למעשייך בעולם הזה/ ואין, אין לשער דמותך לעולם הבא

אין ערוך למסירות נפשך/ כי נתת הכול, את כול כולך

ואין לשער עומק לבך/ כי רק שלמות- מנת חלקך

גשם עז ניתך, לילה סוער וחשוך/ הכול בעת כזו, נמים את שנתם

אך על פניה אור מיוחד ניסך/ יקרה היא נשמת בנה, שישמע תורתם

לא סלולה היא הדרך, גם לא קצרה/ הגשם חזק, אין הפוגה

עזרת נשים סגורה, מקום להמתין אין לה/ וזיו פניה קורנות, אין קץ לאושרה!

כי לא ידעת גבול, לא הכרת/ לא ביקשת את המנוחה

כי הטית שכמך לסבול, לקחת עלייך עול/ המזכה בכתר המלוכה!

הזמן קצר והמלאכה מרובה/ גם בבית ובנוסף- יש גם עבודה

מעט שנות, מעט תנומה/ תקום בעוד לילה לתת לחם לביתה

מאין מצאה זמן לתת עינה וליבה/ לאיזה זקן הזקוק לעזרה

לא חוסכת מחשבתה לשלמות של נתינה/ כל חייה תגמול טוב ולא רע!

על לשונה כל יום תפילה שגורה/ מבוראה לא תסיח דעתה

לא תמתין, לא תאחר השעה/ כי ליבה זועק, זה א- ב של יהודייה

וגם בשעת, בשעת כאבה/ כשהסבל רב, החולשה התגברה

לא תמעיט ערכה של תפילה זכה/ כסדר, כנוסח תערוך עבודתה

ולנו הותרת מאחורייך/ מים זכים מבארך

נדלה, נשאב אנו בנותייך/ לא נשכח, נלך בדרכך!

(כתבו נכדותיה לאחר פטירתה).

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.

מילון

מבצע "על כנפי נשרים"
מבצע על "כנפי נשרים" הוא השם שניתן למבצע העלאתם של יהודי תימן ויהודי עדן לארץ ישראל כחלק מעליות חיסול גלויות בשנים- 1949 ו-1950. המבצע כונה כך מתוך ספר שמות, פרק י"ט, פסוק ד': "ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואביא אתכם אלי". המבצע כונה גם מבצע "מרבד הקסמים" וכן מבצע "ביאת המשיח". במבצע השתתפו מטוסי אל- על ואלסקה איירליינס. עולי "על כנפי נשרים" שוכנו בישראל בשלושה מחנות מרכזיים, ששימשו קודם לכן מחנות של הצבא הבריטי- ראש העין, בית ליד (פרדסיה), ועין שמר. ויקיפדיה

ציטוטים

”אמונה בצדקת הדרך, מלווה כל יהודי באשר הוא“

הקשר הרב דורי