מאגר סיפורי מורשת

בחרתי לעשות את, תוכנית הקשר הרב דורי עם סבתא אתי שהיא אימא של אבא שלי.

לסבתא אתי ולי יש קשר מיוחד, למרות המרחק הפיזי, סבתא מתגוררת בעיר לוד. יש בינינו חיבור מצוין, אנחנו מדברות הרבה, אני אוהבת להתארח אצל סבתא, היא מפנקת אותי במאכלים מיוחדים ואנו נוהגות לטייל יחד.

אני נכדתה הראשונה, חוץ ממני יש לה עוד שישה נכדים.

קצת על סבתא אתי, נולדה בעיר רמלה בשנת 1959, הוריה נולדו בתורכיה בערים שונות, הם הכירו בתורכיה והתחתנו בארץ ישראל.

סבתא מתארת את ילדותה כיפה, "עם משחקים בלי דאגות, לא היה חסר לנו כלום, שיחקנו בגולות, דמקה, חמור חדש, קלאס, מחבואים… שיחקנו עד שעות הערב, היינו מבלים הרבה בחוץ".

סבתא גרה בבית קטן, יחד עם עוד 3 אחים בדירת חדר וחצי, הייתה צפיפות אך למדו להסתדר איתה. הייתה להם חצר גדולה שבה הם שיחקו רב הזמן. בבית סבתי דיברו בשפה העברית וספניולית שזוהי שפת הלדינו, ספרדית של יהודים.

סבתא מספרת שהיו לה כמה חברים לפני סבא, אך סבא היה האהבה הראשונה שלה. הם הכירו במשמר האזרחי, סבא היה שוטר וסבתא התנדבה כפקידה, הם הכירו שנה לפני שיצאו, התאהבו ואחרי שנתיים התחתנו. סבא היה כבאי עד לפני שנה כשיצא לפנסיה.

סבתא אתי מספרת:

ישנם הרבה חפצים שעברו מדור לדור, מסבתא אליי, למשל קריסטלים, כלים יפים.

ישנם מאכלים מיוחדים שמאפיינים את העדה התורכית עלי גפן ממולאים, בורקיטאס שאני מכינה אותם עד היום. אין לנו מנהג מסוים, אנו מקפידים לבלות כל האחים עם המשפחות יחד, להמשיך את דרכם של סבא וסבתא לשמור על אחדות המשפחה.

סבתא מספרת כי כשהייתה קטנה החלום שלה היה להתחתן להביא ילדים ולהקים משפחה זה היה חלום הילדות שלה.

להיות סבתא זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. אני מאחלת לי ולכל המשפחה בריאות, פרנסה. אחדות – שתמיד נהיה ביחד שנמשיך לבלות יחד בחגים. ומייחלת לזכות לראות אתכם נכדיי מתחתנים ומקימים משפחה.

דבר אחד חשוב אני רוצה להוסיף – אני אוהבת אותך מאוד מאוד מאוד!

הזוית האישית

סמדר: החוויה הייתה משמעותית עבורי, למדתי דברים חדשים שלא ידעתי על סבתא, התוכנית קרבה בינינו.