מאגר סיפורי מורשת

סבתא דינה מספרת: "נולדתי בשנת 1947 בתל אביב, בת יחידה להורי. גדלתי והתחנכתי בתל אביב והתגייסתי לחיל האוויר. בשנת 1969 התחתנתי לראשונה עם נחום שמר ז"ל, ממנו התאלמנתי בשנת 1973 במלחמת יום כיפור. זאת כאשר בבית יש לנו ילד בן שנה וחצי ואני בהריון מתקדם.

בשנת 1974 הכרתי את ברוך… ועם החלק הזה נחכה להמשך..

סבא ברוך נולד בשנת 1951  להוריו ניצולי שואה, אח צעיר לצביקה. הוא גדל והתחנך באזור ובגיל 11 עבר להתגורר בקיבוץ גת, בו גדל עד הגיוס לצבא. בשנת 1968 התגייס לצבא לחיל הים והיה לוחם בשייטת 13. בשנת 1972 נפצע במהלך פעילות צבאית. הוא איבד את ידו השמאלית ואת עינו השמאלית. סבא ברוך עבר שיקום וחזר לצבא.

להלן סרטון ובו ברוך מספר את סיפור פציעתו:

"הבטחנו זה לזו…"

בשנת 1974 חברתי הקרובה דפנה ביקשה להכיר לי את גיסה, ואז היא הגיעה עם ברוך אליי הביתה. הקשר הראשון שנוצר היה בין ברוך לילדים הקטנים שלי, חיבור חזק ומיידי. בשנת 1975 עברנו לגור ביחד ובשנת 1977 התחתנו! בהמשך נולדו לנו שתי ילדות ומאז אנו משפחה אחת גדולה של הורים וארבעה ילדים.

השחיה של סבא ברוך

בשנת 1976 החל ברוך ללמוד את לימודיו באוניברסיטה. כחלק ממחויבויות הספורט בלימודיו, היה מבקר ב"בית הלוחם". שם הצטרף לנבחרת השחייה. מהר מאד סבא ברוך התאהב בענף הספורט, ובשנת 1978 יצא בפעם הראשונה עם נבחרת השחייה למשחקים הפאראלימפיים. עד שנת 1989 זכה בכ- 8 מדליות אולימפיות. לאורך השנים השתתף בעוד עשרות תחרויות ארציות ובין לאומיות שונות וזכה במדליות. גם לאחר שפרש מענף השחייה, הספורט הוא חלק גדול בחייו של סבא והוא המשיך לעסוק בענפי ספורט שונים – שיט, ריצה, סקי וסאפ (גלישה).

סבא ומבחר מענפי הספורט בהם השתתף

הזוית האישית

סבתא דינה השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי נכדתה אלה. התכנית נערכה בבית הספר רמז ביהוד מונסון, התשע"ט.