מאגר סיפורי מורשת

להוריי היה חשוב מאוד שאקבל חינוך יהודי. בתקופת ילדותי הייתה בבואנוס איירס רשת חינוך יהודית רחבה ביותר. בנוסף לבתי הספר הממשלתיים למדתי בשעות אחר הצהריים במסגרות יהודיות-בביה"ס היסודי "הרצליה" (שהוקם ע"י אביו של מי שהפך לימים לבעלי), בביה"ס התיכון "סמינר למורים" של בניין הקהילה AMIA (שנחרב בפיגוע ב- 1994), ובמדרשה/מכללה שהייתה תחת חסותן של שגרירות ישראל והסוכנות היהודית. כמו כן, לקחתי חלק פעיל במועדון הספורט "Maccabi" ובתנועות הנוער – בגיל הצעיר בבית"ר ובגיל ההתבגרות ב"תנועת הנוער העברי".

ביה"ס "הרצליה" היה בי"ס מיוחד במינו. הוא היה עבורי בית חם. זכורות לי ההפסקות בהן היינו רוקדים ריקודי עם בחצר. הייתה זו הזדמנות בשביל הבנים להציע חברות לבנות. לשמחתי קבלתי מילד בשם מאיר שאהבתי מאוד (אבל אף אחד לא ידע) פתק ששלח לי באמצעות חבר, ובו הציע לי חברות. כיוון שהייתי מאוד ביישנית עניתי לו "רק ידידים!".

מכל המורות בביה"ס אהבתי במיוחד את המורה שושנה שלימדה אותי בכיתה ב'. שאפתי להיות כמוה ובניסיונותיי לחקות אותה שקרתי להוריי ולרופא העיניים שאני לא רואה טוב כדי שיקנו לי משקפיים עם מסגרת שחורה כמו שלה.

לסיפור המלא:

הזוית האישית

נועה ואייל היקרים,

תודה שהזמנתם אותי להשתתף בסדנא, אני רוצה שתדעו שהתרגשתי והתפעלתי מהרצון והסקרנות שלכם, לדעת עוד על תולדות חיי. זרמתם עם הסיפורים בצורה כל כך טבעית, שאלתם, התעניינתם ושלושתנו יחד צללנו לעומק זכרונותיי. היתה רצינות והיה גם צחוק. והתחושה היתה תמיד נוחה, אינטימית וקרובה. אני מודה לכם על החוויה, הכבודה והאהבה שהפגנתם כלפיי. אני אוהבת אתכם, גאה בכם ומאושרת על ההזדמנות לחלוק איתכם רגעים אלו.

באהבה בובע (סבתא).

סבתא יקרה,

בזמן שנסענו לבית התפוצות שוחחנו על מה שעברנו בסדנא ועל סיפור חייך, ואז חשבתי כמה אני אוהבת, שאת מסבירה לי דברים. אני מאחלת לך שתמשיכי להיות חברותית וכייפית ושתמשיכי ללמד אותי דברים חדשים ולשמח אותי כמו שאת יודעת.

אוהבת נועה.

סבתא יקרה,

כשהיינו בבית התפוצות חיפשנו דברים מצחיקים שקשורים בהומור יהודי, הסתובבנו יחד בין המוצגים ולא הפסקנו לצחוק, היה לי כיף. בזכות המפגשים של הקשר הרב דורי, הכרתי אותך לעומק, וגיליתי עלייך דברים שלא ידעתי. אני מאחל לך שתמשיכי לחיות את החיים בכיף ובבריאות איתנה, ושנמשיך לצבור חוויות טובות ומשותפות.

אוהב אייל.