מאגר סיפורי מורשת

הנכדה חני מתעדת את סיפורה של סבתא רבתא שלה, גולדה.

לאמה של סבתי, ענת, קראו גולדה ביילא פרנקל הלוי, היא נולדה בעיר בוקרשט שברומניה בשנת 1910 להוריה חיה רוזה ושמואל זנווילד הכהן.

לסבתא גולדה היו שני אחים גדולים ממנה. לאחר הולדתם חלמה אימם חלום, ובו ראתה את דודתה גולדה מבשרת לה: "שעתידה את ללדת בת". ואכן כעבור שנה נולדה התינוקת הרכה שנקראה בשם גולדה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשסבתא גולדה הייתה בת 8, אמה חלתה מאוד, לא עלינו, והיא שכבה בבית הרפואה. כל הילדים נשארו בבית וסבתא גולדה הייתה מטפלת בהם ועוזרת להם. לבסוף אימה החלימה וזכתה לאריכות ימים.

חתונתה: סבתא גולדה התחתנה בגיל 21 עם ר' יעקב פרנקל הלוי. החתונה התקיימה בשנת 1931 בעיר בוקרשט. לאחר שנה או שנתיים נולד להם בן וקראו לו משה.

ליל הבדולח

בשנת 1938 בין ה 10-9 בנובמבר נערך בכל רחבי הרייך השלישי [גרמניה ומדינות נוספות] פוגרום ביהודים. האירוע כונה כך בשל רסיסי הזכוכית הרבים שהצטברו על הארץ כתוצאה מניפוץ הזגוגיות של בתי מגורים, מוסדות ציבור, בתי כנסת ובתי עסק רבים של יהודים תושבי גרמניה וסביבותיה.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה לקחו את בעלה של סבתא גולדה לעבודות קשות במחנה, הוא לא שרד את עבודות הכפייה ונפטר בתאריך טו' בתמוז. כאשר הודיעו לה על מות בעלה היא רצתה מאד להביאו לקבורת ישראל. אך זה לא היה קל! היא בקשה מהם פעם ועוד פעם אך הם לא נענו לבקשתה, ואז היא החליטה שהיא לא נכנעת היא הלכה למחנה וקנתה את גופת בעלה בהמון כסף, אך לא היה באפשרותה לסחוב את גופתו, ולכן היא שילמה עוד כסף עבור ההובלה לבית הקברות. זכתה סבתא גולדה להביא את סבא יעקב לקבר ישראל! (מקום קבורתו בבית העלמין היהודי בבוקרשט).

במשך השנים סבתא גולדה שמרה כמה ספרים וסידורים. וכאשר עלתה לארץ ישראל הצליחה להביא עמה סידורים ומחזורים עתיקים.

העלייה לארץ

בשנת 1950 לאחר המלחמה סבתא גולדה עלתה עם בנה, משה, ואימה לארץ ישראל. כשהגיעו לארץ שיכנו אותם במעברה ליד חדרה, התנאים במעברה היו קשיים מאד וסבתא עברה לגור בגבעת אולגה. לאחר מכן, סבתא עברה לחדרה ושם הקימה את ביתה.

סבתא גולדה מאד שמרה והקפידה על ניקיון הבית. ביתה היה פשוט אך נקי ומטופח והאווירה הייתה שקטה ונעימה. הבוקר היה מתחיל באוורור המצעים ואז בסדר ניקיונות, בישולים ושאר העיסוקים. הקשר עם השכנים היה מאד קרוב וחם. רוב השכנים היו אנשים שעברו את השואה כל אחד עם הקשיים  וההצלחות שלו.

בגיל 76 סבתא גולדה עברה לגור בבית סבתי – משפחת אריאל. סבתא תמיד עזרה ודאגה לכולם, כך אמי זכתה להכיר היטב את סבתא גולדה.

אמי מספרת שכאשר למדה בבית חנה בירושלים, היה להם שיעור יידיש, בו למדו שירים ומשפטים ביידיש. כשאמי הייתה שרה לסבתא גולדה שירים שלמדה – סבתא נהנתה מכך מאוד.

בשנת תש"ס סבתא גולדה נפטרה ונקברה ליד אמה בחדרה

חפץ היקר לליבה של סבתא גולדה: סידורים ומחזורים עתיקים מליל הבדולח

חפץ היקר לליבה של סבתא ענת

סבתא שלי מספרת: "כשהתחתנתי קיבלתי מסבתא זוג פמוטים כבדים עשויים נחושת בדיל ועוד. את הפמוטים האלה קיבלה סבתא גולדה מאימה ואימה קיבלה אותן גם כן בירושה, וכך הפמוטים עוברים מדור לדור. עד היום סבתי מדליקה בהם נרות שבת קודש".

הקשר שלה לרבי

סבתא גולדה אומנם לא פגשה את הרבי פנים אל פנים אך זכתה לקבל ממנו דולר, כאשר סבתי ענת תחי' נסעה לרבי, הרבי הביא לה דולר למסור לסבתא גולדה.

הזוית האישית

חני: קוראים לי חני אמיתי, אני לומדת בכיתה ו' בכפר חב"ד. סבתי ענת אריאל סיפרה לי אמה סבתא רבתא שלי הגב' גולדה עליה השלום מקווה שנהניתם מקריאת סיפור חייה ותלמדו את המסר!

תודות: 

תודה רבה לסבתי ענת אריאל שעזרה לי וסיפרה לי את סיפור המשפחה.

תודה רבה למורה פייגי שנתנה לי את ההזדמנות להכיר מקרוב את משפחתי.